מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פ"נ
נקרא בקיצור פ"נ) הוא מכתב של חסיד לרבי מפעם לפעם, לעורר רחמים על נפשו. הציון הקדוש- לאחר פטירת חמיו בי' בשבט תש"י, נהג רבי מנחם מנדל לעלות באורח קבע לקברו[2]. מכתבי תשובתו לבקשות עזרה כללו פעמים רבות את המשפט "אזכיר על הציון"[3], דהיינו אזכיר לברכה בקבר הריי"צ.
מתוך: מכתב מהרבי
פ"נ
- (פדיון נפש) כתיבת 'פדיון נפש' נעשית בעיקר בזמנים מיוחדים, כדוגמת ערב ראש השנה ויום ההילולא. שלא כמו במכתב וכיו"ב, לפ"נ יש נוסח קבוע והוא: "אנא לעורר רחמים רבים (יש מוסיפים "ממקור הרחמים והחסדים האמיתיים" או "ממקור הרחמים והסליחות") על נפש רוח ונשמה של.. בן... ". בפ"נ כותבים הן בקשות גשמיות והן בקשות רוחניות. הרבי התייחס לכך בכמה התוועדויות
מתוך: גילגולו של הדולר
פְּסֵיפָס
פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר. פיסות הפסיפס, העשויות אבן, זכוכית, או חומרים שונים קרויות בשם הכולל "אבני פסיפס" משובצות בתוך מלט או חומר אחר המחבר ביניהן. אופי השימוש בפסיפסים מגוון. לעיתים הפסיפס הוא ללא דוגמה, ולעיתים משולבים אבנים ססגוניות היוצרות דגמים ודמויות. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותי בביירות – שילה רחל מוהדב
פְּסֵיפָס (או מוֹזָאִיקָה)
פְּסֵיפָס (או מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות אבן שונות וססגוניות ליצירת תבנית גרפית. האבנים משובצות בתוך מלט או חומר אחר המחבר ביניהן. אופי השימוש בפסיפסים מגוון. לעתים הפסיפס הוא ללא דוגמה, ולעתים משולבים בו דגמים ודמויות. בעת העתיקה שימש הפסיפס כחיפוי רצפה למבני ציבור, מבני דת, בתי מרחץ, בתי מגורים ועוד. איכותו של הפסיפס נמדדת בגודל האבנים המשובצות בו (ככל שהן קטנות יותר יכול האמן ליצור עיטור מורכב יותר), וכן ביכולתו של האמן ליצור נפחיות של הדמויות והעיטורים (על ידי תיאור אור-וצל) בעזרת אבני הפסיפס. הדגמים ברצפות הפסיפס היו לקוחים, כנראה, מתוך 'ספר דגמים' שהיה ברשות אמני הפסיפס, וחזרו במקומות שונים (דמיון בולט, למשל, נמצא בין הפסיפסים שנעשו בעבר הירדן לאלו של ארץ ישראל בתקופה הביזנטית).
מתוך: סיפור על אושר ושמחה
פְּרִימוֹ לוי
פְּרִימוֹ לוי (Primo Levi;‏ 31 ביולי 1919, טורינו, פיימונטה, איטליה - 11 באפריל 1987, שם) היה סופר וכימאי איטלקי יהודי ניצול השואה. כתב זכרונות, סיפורים קצרים, שירים ורומאנים. ידוע ביותר ביצירתו על השואה, ובמיוחד על תיאורו של הזמן שעבר עליו במחנה העבודה אושוויץ מונוביץ. ספרו "הזהו אדם", העוסק בתקופת שהותו באושוויץ, תואר כאחד מן הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20.
מתוך: הלילה האחרון בפוסולי
פְלוּדֶן
פְלוּדֶן (fluden) או פלודני (Flódni) היא עוגת שכבות מסורתית לחג פורים מהמטבח היהודי-אשכנזי, שמקורה ככל הנראה באוקראינה, ומשם הגיע המתכון לרומניה, פולין והונגריה. (ויקיפדיה)
מתוך: מדוע לא יחול פורים פעמיים בשבוע?
פִּיקָ"א
פִּיקָ"א (pica, ראשי תיבות באנגלית: palestine jewish colonization association חברה להתיישבות יהודית בארץ־ישראל) הייתה חברה להתיישבות יהודית בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
מתוך: מאנית המעפילים לרחוב הראשונים בפרדס חנה
פִיזְיוֹתֵרַפְּיָה
פִיזְיוֹתֵרַפְּיָה הוא מקצוע בריאות העוסק באבחון, שיקום ומניעה של בעיות במערכת התנועה. התחום עוסק בשיפור יכולות תפקודיות וטיפול בבעיות עצב - שריר - שלד. תחומים אלה כוללים טיפול נשימתי בפגים, ילדים ומבוגרים, טיפולים התפתחותיים, טיפול ושיקום אורתופדי ונוירולוגי בבוגרים, פגיעות ספורט, כאבי שרירים, טיפול יציבתי, דליפות שתן, שיקום לאחר אירוע מוחי, שיקום קטועים ועוד. תפקיד הפיזיותרפיה הוא להביא את המטופל לתפקוד מיטבי. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא אווה מינדלי רצתה לעזור לאנשים בישראל
פִסטור
פִסטור הוא תהליך, הקרוי על שמו של לואי פסטר, ובו מחומם נוזל כדוגמת חלב במהירות עד קרוב לטמפרטורת הרתיחה ואז מקורר במהירות. מטרת התהליך היא להרוג נגיפים ואורגניזמים מזיקים כדוגמת חיידקים, פרוטוזואה ופטריות אשר נמצאים בנוזל מבלי לפגוע בטעמו או בערכו התזונתי. התהליך מאריך את חיי המדף של הנוזל. (ויקיפדיה)
מתוך: המעבר מהקיבוץ לעיר
פֵייז'וֹאדה
הפֵייז'וֹאדה (בפורטוגזית: Feijoada) היא המאכל הלאומי הנפוץ בברזיל. זהו תבשיל קדרה המורכב בעיקרו משעועית שחורה, בשר חזיר ושורשי קסאווה טחונים. הפייז'ואדה נפוצה מאוד בברזיל, בפורטוגל ובמדינות אחרות, כמו אנגולה, שהיו בעבר מושבות פורטוגזיות. מקור השם "פייז'ואדה" מגיע מהמילה הפורטוגזית "פייז'או" (feijão), שמשמעותה "שעועית". (ויקיפדיה)
מתוך: חייה הנפלאים של סבתא בת-שבע זילברברג
פֵם מָרְבּוּטָה מָה יְתְחִלוּ פִיָה דְבָּנּא
פה סגור לא יכנסו בו זבובים (שהכוונה היא שלא צריך לרכל ולדבר לא יפה ושאם תשמור על השפה שלך ותדבר טוב ויפה, לא יגרם לך נזק).
מתוך: העלייה של סבתא סטה-תמר ממרוקו
פֶּחָם
פֶּחָם או פחם אבן הוא חומר מוצק שצבעו שחור או חום. הוא נוצר בתהליך שאורכו אלפי שנים ומורכב ברובו מפחמן. הפחם עשוי מצמחים ומעצים שהתאבנו במשך אלפי שנים. בראשית התהליך, הצמחים שקעו בקרקעית ביצות. לאחר מכן נוצרה ההתאבנות, כתוצאה מלחץ שהפעילו סחף, אדמה וסלעים שנערמו על שאריות אלו ומחום השמש. פחם מופק מן הקרקע בכרייה, במכרות פתוחים או תת-קרקעיים. (ויקיפדיה)
מתוך: זאב פלד – נעורים והילדות
פֶּחָם או פחם אבן
חומר מוצק שצבעו שחור או חום. הוא נוצר בתהליך שאורכו אלפי שנים ומורכב ברובו מפחמן. הפחם עשוי מצמחים ומעצים שהתאבנו במשך אלפי שנים, כריית פחם מבוצעת מתחת לאדמה .
מתוך: סיפורה המרתק של סבתא ילנה דשבסקי
פֶאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה. לאורך השנים הייתה בפאס קהילה יהודית, ונודעה לה חשיבות כיוון שישבו בה הוגים ופוסקים גדולים כגון רבי יוסף אבן מיגאש, רבי יצחק אלפאסי (הרי"ף) וגדול ההוגים ומגבשי ההלכה, הרמב"ם. לפחות שלוש פעמים באלף השנים האחרונות ערכו המוסלמים פרעות משמעותיות ביהודי העיר. (ויקיפדיה)
מתוך: חיי הגבורה של שמחה נזרי
פֶאסְ
היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה. בפאס חיים כ-2 מיליון תושבים. מיקומה הגאוגרפי של פאס הוא במרכז מרוקו, מה שהולם את שליטתה בעמדות הכוח במדינה. פאס כיום היא איחוד של שלוש ערים. ויקיפדיה
מתוך: סיפור חטיפה