ע"ש

על שם

מתוך: ביוגרפיה סבא גואל

ע"ש כ"ב

על שם 22 (התלמידים שנהרגו)

מתוך: אסון מעלות

עִברוּת

מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: משואה לתקומה של מרים סיוון

עִברוּת

מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: אנו באנו ארצה – מגי בנדיק

עִברוּת

מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: המסע של פרחיה מגרמניה אל צפת

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: גלגולו של שם המשפחה של סבא שמואל שי

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: עוזי הוא אוסקר קרמל

עִברוּת

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. (ויקיפדיה)

מתוך: דליה בר ארגוב מספרת על הוריה

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: איך אימצתי קיבוץ ונשארתי בארץ

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: מבגדד שבעירק לישראל: אביבה משה

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: החיים של סבתא רחל מצר

עִברוּת

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: אורי אבני מספר על ילדותו

עִברוּת

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. (ויקיפדיה)

מתוך: חייו של סבא שמואל שקד

עִברוּת

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: רן מסד מספר

עִברוּת

מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: העלייה מאלג'יר של סבא גיל

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: זמזמתי לי מנגינות

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: להגיד שאנחנו יהודים בקול רם

עִברוּת

עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)

מתוך: הזיכרונות של סבתא סימה כילדה

עִנְבָּר

עִנְבָּר הוא אבן חן הנוצרת מהתאבנות שרף עצים במעבה האדמה. היא שייכת לקבוצת אבני החן הנדירה יותר – אבנים ממקור ביולוגי (בדומה לפנינים) ולא ממקור מינרלי. מקורות הענבר הם מחצבים, בעיקר באזור הים הבלטי או בצורתם השכיחה ביותר, לחוף נהר הדנובה, שם ידוע על מציאת הענבר כבר בימי קדם. (ויקיפדיה)

מתוך: הסיפור של סבתא טפחה דבי – סבתה של מטילדה חגי

עִתּוּק (רילוקיישן)

רילוקיישן (עִתּוּק) הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה. רילוקיישן משמש בעיקר לתקופות קצובות בזמן ולצורכי עבודה או לימודים ואינו זהה לתהליך של הגירה ממדינה למדינה. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות או ידע למדינה שאין בה מומחיות או ידע זה, לצורכי לימוד והכשרה. (ויקיפדיה)

מתוך: בחרתי בחיים – איטה ביאלי