מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

עִברוּת
מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: המסע של פרחיה מגרמניה אל צפת
עִברוּת
עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. (ויקיפדיה)
מתוך: דליה בר ארגוב מספרת על הוריה
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: החיים של סבתא רחל מצר
עִברוּת
עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: אורי אבני מספר על ילדותו
עִברוּת
עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. (ויקיפדיה)
מתוך: חייו של סבא שמואל שקד
עִברוּת
מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה מאלג'יר של סבא גיל
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: זמזמתי לי מנגינות
עִברוּת
עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי. עברות שמות החל כבר בתקופת היישוב, ונשא לעיתים מטען סמלי רב, כ"שלילת הגלות". (ויקיפדיה)
מתוך: הזיכרונות של סבתא סימה כילדה
עִתּוּק (רילוקיישן)
רילוקיישן (עִתּוּק) הוא תהליך של מעבר ממדינת תושבות למדינה אחרת והתמקמות בה. רילוקיישן משמש בעיקר לתקופות קצובות בזמן ולצורכי עבודה או לימודים ואינו זהה לתהליך של הגירה ממדינה למדינה. רילוקיישן לצורכי עבודה הוא תופעה נפוצה שמטרתה העברת אדם בעל מומחיות או ידע למדינה שאין בה מומחיות או ידע זה, לצורכי לימוד והכשרה. (ויקיפדיה)
מתוך: בחרתי בחיים – איטה ביאלי
עֵין שֶׁמֶר
עֵין שֶׁמֶר הוא קיבוץ סמוך לפרדס חנה-כרכור השייך למועצה אזורית מנשה.
מתוך: איך פגשתי את בעלי
עֶבְרוֹן
עֶבְרוֹן, הוא קיבוץ ליד נהריה המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. נקרא על שם היישוב המקראי עברון ששכן בנחלת שבט אשר. עברון הוקם ב-1936 על מגרש בן דונם ורבע בנהריה, על ידי קבוצה של כ-30 חברי השומר הצעיר‏. בעקבות המרד הערבי הגדול ננטש משק עין שרה בקרבת נהריה וחברי הקבוצה נתבקשו לאייש 35 דונם מהמקום כדי לשמור עליו. ביולי 1943, עת חגגה הקבוצה שבע שנים, מנתה הקבוצה 103 חברים ו-20 ילדים‏. באוקטובר 1945 עלתה הקבוצה, שמנתה אז 134 מבוגרים ו-47 ילדים, לנקודת הקבע.
מתוך: סכין הצייד מאנגליה – השברייה
עָמִיר
עָמִיר הוא קיבוץ באצבע הגליל בצפון עמק החולה, מזרחית לעיר קריית שמונה. הוא שייך לתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר שהיא כיום חלק מהתנועה הקיבוצית ונמצא בתחום השיפוט של מועצה אזורית הגליל העליון. היישוב הוקם באוקטובר 1939, האחרון במתכונת יישובי חומה ומגדל על ידי עולים מפולין וליטא, על אדמות שנקנו מהכפר הערבי ח'יאם אל-וליד (כיום קיבוץ להבות הבשן). (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא נטע ז'יטומרסקי מספרת
עֹלֶשׁ
ידוע גם בשם ציקוריה (בלטינית Cichorium) הוא סוג של צמחים בשרניים רב-שנתיים ממשפחת המורכבים. המין המוכר ביותר הוא העולש המצוי, מהיר צמיחה וגדל באזורים רבים בעולם. יש לו שימושים רבים, כתבלין, כתוסף או תחליף לקפה. (ויקיפדיה)
מתוך: הצנע ואני
עאשלונים
רכבות משא שבהם הוברחו היהודים מרוסיה לארצות השכנות לאחר מלחמת העולם השנייה.
מתוך: הכפר שלי כפר חב"ד
עבדון
עַבְדּוֹן הוא מושב באזור הצפון ליד שלומי השייך למועצה אזורית מעלה יוסף. המושב, הוקם בשנת 1952 על ידי עולים מתוניסיה ואיראן, שקראו ליישוב תחילה "כפר עבדון" ואשר שימש בימיו הראשונים ככפר עבודה. שמו של המושב הוא על שם עבדון, אחת מ-48 ערי הלויים, שככל הנראה מיקומה היה בקרבת המושב. ויקיפדיה
מתוך: סבא שלי מאיר צ'רצ'י