מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

מַעְבָּרָה
היה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך: חייה של שוליקה
מַעְבָּרָה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה.
מתוך: סיפור משפחתי
מַעְבָּרָה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא שושי דדון
מַעְבָּרָה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא שלי גיבור
מַעְבָּרָה
או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50
מתוך: הפרימוס של סבתא
מַעְבָּרָה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני, במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם, בעוד דיירי מחנות העולים פורנסו על ידי הסוכנות היהודית. (ויקיפדיה)
מתוך: יעקב פרי מספר על עלייתו ארצה
מַעְבָּרָה
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", הייתה יישוב זמני במדינת ישראל בשנות ה-50. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות של מיכל קיסר במעברה
מַעְבָּרָה,
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה", היו יישובים זמניים, אשר התקיימו במדינת ישראל בשנות ה-50. את הרעיון להקים מעברות העלה לוי אשכול בעת ששימש כראש המחלקה להתיישבות של הסוכנות. המעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או ביישובים ערביים נטושים, כדי לספק דיור לעולים שהגיעו בגל העלייה הגדול שלאחר קום המדינה. המעברות נועדו להחליף את מחנות העולים ונבדלו מהם בכך שדיירי המעברה נדרשו להתפרנס למחייתם. (ויקיפדיה)
מתוך: מעברים בחייה של סבתא חוה טל
מַעְבָּרָה, או בשם הרשמי "יישוב קליטה"
יישוב זמני שהוקם לשם קליטת העלייה ההמונית לאחר קום המדינה. במעברות הוקמו אוהלים כדי שמשפחות עולים ישתכנו בהם. מעברות הוקמו לרוב בשולי יישובים ותיקים או בכפרים ערבים נטושים.
מתוך: משפחה מיוחדת ומאוחדת
מַעְיַן-בָּרוּךְ
הוא קיבוץ השוכן בצפון עמק החוּלה, בין קריית שמונה לדפנה, ליד נחל שניר (חצבני), ברום 200 מטר. הקיבוץ שייך למועצה אזורית הגליל העליון.
מתוך: ממרוקו לישראל סיפורה של סבתא מזל
מַעֲבְּדָנִית
מַעֲבְּדָנִית - מַעֲבְּדָן, נקבה עובד מעבדה; לבורנט
מתוך: הילדה מכפר גלעדי
מַעֲגַן-מִיכָאֵל
מַעֲגַן-מִיכָאֵל הוא קיבוץ באזור הצפון ליד זכרון יעקב השייך למועצה אזורית חוף הכרמל. היישוב הוקם ב-25 באוגוסט 1949 על ידי הצופים העבריים, על אדמות ביצות כבארה שיובשו, והיה הקיבוץ הראשון של התנועה[2]. נקרא על שמו של מיכאל פולק, מייסד מפעל המלט "נשר" ואחד מחברי ארגון פיק"א.
מתוך: "ילד חוץ" בקיבוץ מעגן מיכאל
מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא
מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995.
מתוך: סבתא חנה לחמני עולה ממרוקו לארץ
מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא
מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָא (בערבית: ?????? ??????) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון, 20 קילומטרים מזרחית לנהריה, 20 קילומטרים מערבית לצפת, 15 קילומטרים צפונית לכרמיאל. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995. ראש העירייה הנוכחי הוא שלמה בוחבוט, המכהן בראש המועצה מאז שנת 1976.
מתוך: מרומניה למעלות תרשיחא
מַצּוּבָה
מַצּוּבָה (המכונה גם מַצּוּבָּה) הוא קיבוץ בגליל המערבי השייך למועצה אזורית מטה אשר. הקיבוץ שוכן מדרום לבקעת שפע, כ-2.3 קילומטרים דרומית לגבול עם לבנון. מצובה נקרא על שם העיירה "פי מצובה", הנזכרת בברייתא דתחומין שבתלמוד ובכתובת רחוב כעיירה בתחום צור, לעניין מצוות התלויות בארץ, ושמה השתמר בשם החורבה שמצפון לה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור האהבה של סבא וסבתא
מַקְרָמֶה
מַקְרָמֶה הוא סוג של הכנת טקסטיל באמצעות קשרים, בשונה מאמנויות האריגה או הסריגה. הקשרים העיקריים בהם משתמשים להכנתו הם קשר שטוח בשילוב לולאות, כדוגמת לולאת בוהן. חומרים נפוצים בשימוש מקרמה כוללים כותנה, קנבוס, עור או חוטים. רוב תכשיטי המקרמה נעשים בשילוב של קשרים וחרוזים שונים (מזכוכית, עץ וכו'), או שילוב עם צדפים. (ויקיפדיה)
מתוך: האהבה לאמנות של סבתא
מַשְׁהַד
מַשְׁהַד היא העיר השנייה בגודלה באיראן ובירת מחוז ח'וראסאן רזאווי. היא מונה מעל שני מיליון וחצי תושבים וקרובה לגבול עם טורקמניסטן ועם אפגניסטן. העיר קדושה לשיעים בשל מקדש האימאם א-רידא בו נמצא קברו של האימאם השמיני עלי א-רידא (בפרסית נהגה שמו לעתים קרובות אֵמאם רֵזה). מיליוני מאמינים שיעים פוקדים את הקבר מדי שנה. העיר ידועה גם כעירו של פירדוסי, המשורר האיראני שכתב את שאהנאמה, שנחשב לאפוס הלאומי של איראן, וקברו נמצא בקרבת העיר.
מתוך: נס שקרה במשהד