מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

כפר הס
כְּפַר-הֶס הוא מושב בשרון, במועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני. נמצא כ־80 מטר מעל פני הים ושטחו 3,800 דונם. המושב כפר הס נוסד בשנת 1931 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. (ויקיפדיה)
מתוך: הפעילויות הקהילתיות של סבתא איריס ריטוב
כפר הס
כְּפַר-הֶס הוא מושב בשרון, במועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני. נמצא כ־80 מטר מעל פני הים ושטחו 3,800 דונם. המושב כפר הס נוסד בשנת 1931 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. גובל במושב חרות השוכן ממערב לו, במושב עין ורד השוכן מצפון לו ובטירה במזרח. כפר הס יחד עם חרות, עין ורד, המושבה תל מונד ושכונת הפועלים כפר זיו היו חלק מ"גוש תל מונד", אחד מגושי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל המנדטורית. המושב קרוי על שמו של משה הס, שהיה גם הוגה השילוב בין ציונות וסוציאליזם. (ויקיפדיה)
מתוך: חקלאות לאן?
כפר הס
כפר הס הוא מושב בשרון, במועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני). המושב נוסד בשנת 1931 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. גובל במושב חרות השוכן ממערב לו, במושב עין ורד השוכן מצפון לו ובטירה במזרח. כפר הס יחד עם חרות, עין ורד, המושבה תל מונד ושכונת הפועלים כפר זיו היו חלק מ"גוש תל מונד", אחד מגושי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל המנדטורית.
מתוך: המשק של ברגר בכפר הס
כפר הס
כְּפַר-הֶס הוא מושב בשרון, במועצה אזורית לב השרון (לשעבר הדר השרון, עד האיחוד עם המועצה האזורית השרון הצפוני. נוסד בשנת 1931 דרומית מזרחית למושבה תל-מונד. גובל במושב חרות השוכן ממערב לו, במושב עין ורד השוכן מצפון לו ובטירה במזרח. (ויקיפדיה)
מתוך: הכלב הבעייתי והחוויות שלי עם סבא
כפר הרא"ה
כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי[2] הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה. המושב נמצא באזור הצפוני של המועצה האזורית עמק חפר (ויקיפדיה)
מתוך: מטוניס לבאר שבע
כפר הרואה
כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי[2] הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותו של רפאל פלולו לגזיאל
כפר הרואה
כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה.
מתוך: דרישת שלום לארץ ישראל
כפר הרואה
כפר הרא"ה (נכתב לעתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי‏ הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק). המושב הוקם ב-23 בנובמבר 1933, ה' בכסלו ה'תרצ"ד, על ידי עולים מאירופה.
מתוך: זיכרונות ילדותי מכפר הרואה
כפר ויתקין
כפר ויתקין הוא היישוב הראשון שהוקם בעמק חפר. הכפר הוקם בשנת 1930 על ידי קבוצה של עשרים אנשים שהתיישבו בבית אבן ישן (שכיום נמצא בביתן אהרון) לאחר שלוש שנים, בשנת 1933, עברה הקבוצה למבני קבע, והבית הישן קיבל את השם "בית הראשונים"
מתוך: עדנה חסון מספרת על ימי ראשית כפר ויתקין
כפר ויתקין
כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר, השייך למועצה אזורית עמק חפר. היישוב קרוי על שמו של יוסף ויתקין, איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורים מהמגירה של סבא דני
כפר ויתקין
כְּפַר-וִיתְקִין הוא מושב עובדים במערב עמק חפר ליד העיר נתניה, השייך למועצה אזורית עמק חפר. היישוב קרוי על שמו של יוסף ויתקין, איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה. ויקיפדיה
מתוך: הקמת המושב הראשון בעמק חפר
כפר זיתים
כפר זיתים הוא מושב בבקעת ארבל בגליל התחתון ליד טבריה ובסמוך לקרני חיטין השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, חלקם עזבו את היישוב במרוצת השנים. עולים מכורדיסטן נשלחו למושב על מנת להשלים את מכסת המשפחות. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי חיטין, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. מקור שם היישוב הם כרמי הזיתים הגדלים באזור.
מתוך: מתימן לכפר זיתים
כפר זיתים
כפר זיתים הוא מושב בבקעת ארבל בגליל התחתון ליד טבריה ובסמוך לקרני חיטין השייך למועצה אזורית הגליל התחתון. המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, חלקם עזבו את היישוב במרוצת השנים. עולים מכורדיסטן נשלחו למושב על מנת להשלים את מכסת המשפחות. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי חיטין, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. מקור שם היישוב הם כרמי הזיתים הגדלים באזור.
מתוך: ילדותי בכפר זיתים
כפר חב"ד
כפר חב"ד הוא יישוב בישראל בו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), שנה לאחר קום המדינה, על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל.
מתוך: סבתא הנקה בקראקוב, בעת הפלישה לפולנייה
כפר חב"ד
כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב בישראל השייך למועצה אזורית עמק לוד, שבו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל. הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים גדל היישוב ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. ויקיפדיה
מתוך: הנסיעה לרבי עם הצ'רטר הראשון
כפר חב"ד
כפר חב"ד הוא יישוב בארץ ישראל הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל של חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השניה[1]. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
מתוך: שליחות בקהילה
כפר חב"ד
הוא יישוב בארץ ישראל הממוקם במרכז הארץ, דרומית לעיר תל אביב וצפונית לעיר לוד, ונמצא תחת שיפוט המועצה האיזורית שדות דן (בעבר עמק לוד). בכפר מתגורר הריכוז הגדול בישראל של חסידי חב"ד ומוסדות חב"ד, והוא משמש מרכז רוחני וארגוני לחסידות חב"ד בישראל. הישוב הוקם בכ"א אייר תש"ט בהוראת אדמו"ר הריי"צ כדי לקלוט את החסידים שעלו מרוסיה בתום מלחמת העולם השנייה. הוא נבנה על חרבות הכפר ספריא - כפר ערבי נטוש - ותושביו התבססו בשנים הראשונות על חקלאות. במשך השנים - עם התפתחות הטכנולוגיה - התמעט מאוד העיסוק בחקלאות וכיום ישנם משקים בודדים בלבד. עם זאת, הכפר עדיין שומר על צביונו החקלאי עם תושבים שמחזיקים במקום לולים, כוורות דבש ופרדסי אתרוגים ותפוזים.
מתוך: החקלאי החסידי