מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

כ"ג יורדי הסירה
כ"ג יורדי הסירה הוא כינוים של עשרים ושלושה לוחמי הפלמ"ח, אשר נעלמו, ביחד עם קצין בריטי בשם פאלמר שהתלווה אליהם, בדרכם לביצוע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון בתאריך 18 במאי 1941
מתוך: סיפור התיישבותם של הוריי – חלוצים אמתיים
כ"ג יורדי הסירה
כ"ג יורדי הסירה הוא כינוים של עשרים ושלושה לוחמי הפלמ"ח, אשר נעלמו, ביחד עם קצין בריטי בשם פאלמר שהתלווה אליהם, בדרכם לביצוע פעולת חבלה בבתי הזיקוק בטריפולי שבלבנון בתאריך 18 במאי 1941.
מתוך: סיפור התיישבותם של הוריי – חלוצים אמתיים
כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי
מתוך: מעגלי הרוקדים הורה בכ"ט בנובמבר 1947
כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
מתוך: מילדות בתל אביב להגשמה בגליל
כ"ט בנובמבר
הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
מתוך: מהילדות במרכז להגשמה חלוצית בגליל
כ"ט בנובמבר
תאריך 29 בנובמבר 1947, היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).
מתוך: שמענו על הכרזת המדינה בשצ'צין
כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
מתוך: כ"ט בנובמבר, החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי
כ"ט בנובמבר
ב-29 בנובמבר 1947, י"ז בכסלו תש"ח, הצביעה העצרת הכללית של האומות המאוחדות בעד התוכנית בדבר חלוקת ארץ-ישראל (החלטה 181). החלטה זו הובילה למעשה להכרזה על מדינת ישראל ב-14 במאי 1948. ההצבעה בעצרת הכללית של האו"ם נערכה בעקבות המלצת רוב חברי הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ-ישראל unscop united nations special committee of palestine. את הוועדה מינתה עצרת האו"ם ב-28 באפריל 1947, לאחר שממשלת בריטניה החזירה לאו"ם את כתב המנדט על פלשתינה-ארץ-ישראל. ועדת החקירה הגישה את המלצותיה לקראת כנס עצרת האו"ם שנועד לסתיו. חברי הוועדה, נציגי 11 מדינות אוסטרליה, אורוגואי, גואטמלה, הודו, הולנד, יוגוסלביה, פרו, פרס, צ'כוסלובקיה, קנדה ושבדיה הגיעו לארץ-ישראל ביוני 1947 ושהו בה כחמישה שבועות. הערבים בארץ-ישראל החרימו את הוועדה ואת פעילותה. גם הבריטים נמנעו מלהשפיע על דיוניה, ואילו נציגי הסוכנות היהודית הפעילו על חברי הוועדה את מלוא השפעתם. הוועדה התרשמה מן האירועים שהתרחשו אז בארץ, ולדברי חבריה, השפיע עליהם במיוחד גירוש המעפילים שבאו באונייה "אקסודוס", שנעשה לנגד עיניהם בחיפה. בתום שהותה בארץ-ישראל ערכה הוועדה סיורים קצרים בסוריה, ירדן ולבנון. בלבנון פגשו חברי הוועדה את נציגי המדינות הערביות באזור ואת נציגי הוועד הערבי העליון. הוועדה ביקרה גם במחנות הפליטים באירופה שניצולי מחנות הריכוז שהו בהם. ב-31 באוגוסט 1947 פרסמה הוועדה המיוחדת לענייני ארץ-ישראל את מסקנותיה. חברי הוועדה המליצו פה-אחד על סיום המנדט הבריטי בארץ-ישראל. רוב חברי הוועדה הציעו לחלק את ארץ-ישראל לשתי מדינות עצמאיות, יהודית וערבית, המאוחדות איחוד כלכלי. על-פי הצעה זו ייכללו בשטחי המדינה היהודית מישור החוף מאשדוד עד עכו, הגליל המזרחי והעמקים הצפוניים, וכן רוב אזור הנגב, עד מפרץ אילת. במדינה הערבית היו אמורים להיכלל הגליל המרכזי והגליל המערבי, מישור החוף הדרומי עד אשדוד, רצועה בנגב המערבי לאורך הגבול עם מצרים, חלקו המזרחי של הנגב ובאר-שבע בתוכו, וכן גב ההר ובקעת-הירדן. האזור שירושלים ובית-לחם נכללות בו היה אמור להיות שטח נייטרלי בחסות האו"ם. לפי הצעת הוועדה נועדו למדינה היהודית כ-15,000 קמ"ר (כ-57%) מכלל שטחה של ארץ-ישראל המנדטורית (כ-26,000 קמ"ר), ולמדינה הערבית-פלסטינית נועדו כ-11,000 קמ"ר (כ-43%). למובלעת הבין-לאומית של ירושלים נועדו כ-100 קמ"ר. מיעוט חברי הוועדה הציעו להקים מדינה פדרלית דו-לאומית שתקלוט עלייה יהודית במידה מוגבלת. אף שמפת החלוקה שהציעה ועדת האו"ם השאירה בידי המדינה היהודית חלק קטן משטחה של ארץ-ישראל המערבית, הסכימו ההסתדרות הציונית ומוסדות היישוב היהודי בארץ-ישראל לקבל את תוכנית החלוקה, שכן היתה בה הכרה בזכות העם היהודי למדינה, ולא רק ל"בית לאומי", כלשון הצהרת בלפור משנת 1917 וכתב המנדט על ארץ-ישראל שנתן חבר הלאומים לבריטניה בשנת 1922. עצרת האו"ם דנה בהמלצות הוועדה בכנס הסתיו שלה בניו-יורק. ב-29 בנובמבר 1947 נערכה ההצבעה בעצרת האו"ם. בעד אישור התוכנית הצביעו 33 מדינות, 13 מדינות הצביעו נגדה ועשר מדינות נמנעו מלנקוט עמדה. שלא כהרגלן תמכו ארצות-הברית וברית-המועצות באותה עמדה קבלת ההמלצות של רוב חברי הוועדה. על סמך דוח אונסקו"פ נקבע בהחלטת האו"ם כי המנדט הבריטי יסתיים עד 1 באוגוסט 1948. החלטת העצרת הכללית של האו"ם לתמוך בהקמת מדינה יהודית נתקבלה ביישוב היהודי בשמחה רבה קרוב לחצות הלילה, כאשר שודרה ברדיו הידיעה כי הושג הרוב הדרוש בעצרת האו"ם, רקדו המונים ברחובות. ואולם ברור היה כי הקמת המדינה תיתכן רק לאחר מאבק צבאי ומדיני קשה, שכן מדינות ערב וערביי ארץ-ישראל יצאו למלחמת חורמה נגד מימוש התוכנית וכינון המדינה היהודית.
מתוך: שולמית חדד לבית נחשון, פיש-אורנשטיין בריינר
כ"ט בנובמבר 1947
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל
מתוך: זיכרונות מיום ההצבעה באום, כט בנובמבר 1947
כ"ט בנובמבר 1947
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
מתוך: "אולי זאת פצצה?"
כ"ט בנובמבר1947
כ"ט בנובמבר1947, הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי
מתוך: החלטת האו"ם על הקמת מדינה יהודית
כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה (החלטה 181) עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
מתוך: סיפור גאולת עמק יזרעאל
כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (אור לי"ז בכסלו ה'תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי.
מתוך: איציק פינקלשטיין מספר על חווית כט' בנובמבר
כ"ט בנובמבר
כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (י"ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה (החלטה 181) עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה). עוד נקבע כי ירושלים וסביבתה יוכרזו כשטח תחת פיקוח בינלאומי. ויקיפדיה
מתוך: החוויות של הדסה כהן מהקמת המדינה
כְּפַר בְּלוּם
קיבוץ באצבע הגליל, מדרום מזרח לקריית שמונה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון. מייסדי הקיבוץ הם עולים בוגרי תנועת הבונים מאנגליה ותנועת נצ"ח מאסטוניה, ליטא ולטביה, ששהו בהכשרה באפיקים ובבנימינה, וכונו בשל מוצאם "הקיבוץ האנגלו-בלטי". (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של נטע דגני בכרך
כְּפַר גְּלִיקְסוֹן
קיבוץ במישור החוף ליד המושבה פרדס חנה-כרכור וליד בנימינה השייך למועצה אזורית מנשה. הקיבוץ נוסד בשנת 1939 כיישוב חומה ומגדל על ידי עולים מהונגריה ומרומניה. בשנת 1944 הונחה אבן הפינה לנקודת הקבע של הקיבוץ. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור העלייה של רסטי פליישר
כְּפַר גִּלְעָדִי
כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי. ויקיפדיה
מתוך: לאה שוחט בת כפר גלעדי
כְּפַר גִּלְעָדִי
כְּפַר גִּלְעָדִי הוא קיבוץ באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה השייך למועצה אזורית הגליל העליון. הקיבוץ מורכב מאיחוד שנעשה בשנות ה-20 וה-30 בין כפר גלעדי, תל חי וקיבוץ טבריה. מדרום לקיבוץ שוכנת כיום מכללת תל חי. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חייה של אסתר חזקי
כְּפַר יְדִידְיָה
כְּפַר יְדִידְיָה הוא מושב השוכן ליד נתניה ושייך למועצה אזורית עמק חפר.במושב עוסקים בענפי החקלאות: פרחים, רפת, לול, פרדס ומשתלה. שטחו כ-3,000 דונם. (ויקיפדיה)
מתוך: הילדות של סבתא פנינה