מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן
יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן. (ויקיפדיה)
מתוך: תאנים אצל ביאליק וחרובים אצל נורדאו – אילת אילון
יהודה מַגִּידוביץ'
יהודה מַגִּידוביץ' (ט"ו בשבט תרמ"ו, 21 בינואר 1886 – י"ט בטבת תשכ"א, 5 בינואר 1961) היה אדריכל, ומהנדס העיר תל אביב הראשון.יהודה מגידוביץ' נולד בשנת 1886 בעיר אוּמן שבפלך קייב, בדרום–מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), לבנימין צבי, כובען, ולרחל, עקרת בית. התחנך ב"חדר". את הכשרתו המקצועית קיבל בבית הספר לאמנות באודסה (1903–1910). תקופת לימודיו התארכה בעקבות הפרעות התכופות שהתרחשו באותה העת והמהפכות הפוליטיות ברוסיה.
מתוך: האדריכל הראשון של תל אביב – יהודה מגידוביץ
יהודה פוליקר
יהודה פוליקר (נולד ב-25 בדצמבר 1950 כליאונידס פּוליקארי) הוא זמר, מוזיקאי ויוצר ישראלי, היוצר במגוון סגנונות ובנושאים הקשורים לחברה הישראלית. פוליקר פרץ לתודעה הציבורית כסולנהּ ומנהיגהּ של להקת הרוק "בנזין" בשנות השמונים. לאחר פירוקה פנה לקריירת סולו מגוונת, המשלבת רוק, פופ ומוזיקה עממית יוונית. מלבד שירה, פוליקר גם מנגן במספר רב של כלים, מלחין, הן את שיריו שלו והן עבור אמנים אחרים. הוא כותב שירים, ואף עוסק בציור. חלק ניכר משיריו של פוליקר עוסק בהיותו דור שני לשואה ובטרגדיות אישיות שלו.
מתוך: ברכבת המוות לשום מקום
יהודה קופילביץ אלמוג
יהודה קופילביץ אלמוג (1895 – 1972) היה איש תנועת "החלוץ" ברוסיה, עוזרו הקרוב של יוסף טרומפלדור מראשי גדוד העבודה, מפעילי הקיבוץ המאוחד בחברת אשלג ארץ-ישראלית, ראש המועצה הראשון של המועצה האזורית תמר. על שמו נקרא קיבוץ אלמוג, שהוקם בשנת 1979 בצפון ים המלח.
מתוך: כך התחתנו בקיבוץ עין גדי
יהודון
כינוי גנאי ליהודי, בעיקר כחלופה עברית לכינויי הגנאי ליהודי בלשונות אירופה השונות (כגון ז'יד בפולנית)
מתוך: מה היה קורה אם…?
יהודי
קהילה יהודית ראשונה הוקמה בעיר בשנת 1862 וחבריה היו יהודים מבריטניה, מצרפת ומגרמניה. בארבעים השנים אחר כך הגיעו לעיר יהודים ספרדים מהמזרח התיכון ומהגרים ממזרח אירופה. בשנת 1888 מנתה האוכלוסייה היהודית כ-1500 נפש. בשנת 1849 התארגנו מוסדות יהודיים כחברא קדישא ובשנת 1897 הוקם הבית כנסת הראשון. בשנת 1909 נאמד מספר היהודים בכ-49,000 נפש. בין שתי מלחמות העולם התחזקה הגירה יהודית ממזרח ומרכז אירופה. בשנת 1970 מספר היהודים היה כ-380,000. מספרם ירד לכ-225,000 בשנת 1980.
מתוך: סבתא שלי דורית אטר מבואנוס איירס
יהודי
1. עִבְרִי, בֶּן יִשְׂרָאֵל, בֵּן לְעַם יִשְׂרָאֵל. "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר" 2. אִישׁ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה אוֹ מֵאֶרֶץ יְהוּדָה.
מתוך: סבא איזי אשכנזי מספר לאיתן על שורשיו
יהודי אוקראינה
בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה אוקראינה נכבשה כולה על ידי הצבא הגרמני . על שטחה הוקמו גטאות, יהודיה נהרגו בהמוניהם בבורות על ידי יחידת האס אס ומשתפי פעולה אוקראינים. בשנת 1944, לקראת סוף המלחמה, שוחרר רוב שטחה של אוקראינה על ידי הצבא הסובייטי.
מתוך: מה שלמדתי על סבתא לודמילה
יהודי איספהאן
המסורת המדהימה של יהודי איספהאן. הקהילה היהודית של העיר העתיקה איספהאן שבאיראן – שחלקה, ככל הנראה, צאצאים לעשרת השבטים – נושאת עמה סיפור נסים מדהים. שם התגלתה סרח בת אשר, נכדת יעקב אבינו, למלך הפרסי שאה עבאס הראשון, ודרשה ממנו לבטל את הגזירות נגד היהודים. המערה בה התגלתה אליו מכונה "מאמה סאר'ה" – אמא סרח – ויהודי איראן נהגו לבקר שם מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים
מתוך: איך סבא שלי נקלט בארץ
יהודי אתונה בתקופת השואה
ב־28 באוקטובר 1940 תקפה איטליה את יוון. הקרבות נמשכו שישה חודשים במהלכם נהדפו הכוחות האיטלקיים, אשר פנו לעזרת הגרמנים. ב־6 באפריל 1941 תקפו הגרמנים את יוון, וב־27 הגיעו לשערי אתונה. יוון חולקה לשלושה אזורי כיבוש: גרמני, בולגרי ואיטלקי. העיר אתונה נכללה בשטח הכיבוש האיטלקי, והאיטלקים סירבו לפגוע ביהודי העיר. ב-8 בספטמבר 1943 נכנעו האיטלקים לבעלות הברית והוורמאכט השתלט על אזור הכיבוש האיטלקי. ב-20 בספטמבר מונה יורגן שטרופ כאחראי לסיום השמדתם של יהודי יוון. ויקיפדיה
מתוך: נאצי הציל אותי
יהודי בוקרשט
בשנת 1940 היו בבוקרשט כ-60,000 יהודים שסבלו רבות בגלל אנטישמיות ורדיפות השלטונות (ראו ערכים מורחבים מרד הלגיונרים, פרעות בוקרשט וה"רומניזציה"). בעיקר בשתי השכונות היהודיות, "וקרשט" ו"דודשט". ב-1956 נמנו בבוקרשט 43,000. במהלך השנים, יהודי בוקרשט, כמו יתר יהודי רומניה, עלו לישראל או היגרו לארצות אחרות וכיום מספר היהודים המקומיים בבוקרשט קטן מאוד, רובם קשישים. ויקיפדיה
מתוך: סיפור העלייה של לורה
יהודי ברוקלין
בברוקלין מתגוררות אחת הקהילות היהודיות הגדולות ביותר בעולם (מחוץ למדינת ישראל). מעריכים כי מתגוררים ברובע כ-560,000 יהודים (2011) כ-23% מאוכלוסיית הרובע, מרביתם בשכונות בורו פארק, ויליאמסבורג, פלטבוש, גרייבסנד וקראון הייטס. תחילת הנוכחות היהודית בברוקלין הייתה בשנות השלושים של המאה ה-19. מרבית היהודים המתגוררים ברובע הם יהודים חסידים או חרדים, וכן מרכז חב"ד העולמי - 770, מרכזה של חסידות חב"ד נמצא בשכונת קראון הייטס שברובע. כחלק מהקשר הקיים בין הקהילות החרדיות בישראל ובעולם, כרתו עיריית בני ברק שבישראל ועיריית ברוקלין ברית ערים תאומות. ויקיפדיה
מתוך: אהבה ממבט ראשון מגיל עשר
יהודי ברשד
בראשית המאה ה-20 חיו בברשד כ-7,000 יהודים, רוב תושביה. במהלך מלחמת האזרחים הרוסית נערך בעיר פוגרום, בו נרצחו כ-150 יהודים. בתקופה הסובייטית פעלה בעיר מועצה יהודית, והתקיים בה בית ספר יידי. בשנות השלושים נסגרו רוב בתי הכנסת בעיר, ומספר התושבים היהודים בה הצטמצם לכדי כ-4,300 איש.
מתוך: השואה ברומניה
יהודי גאלאץ
בעת מלחמת העולם השנייה, בריטניה וארצות הברית הפציצו קשות את העיר, ונהרסו שני שלישים ממנה. השלטונות הרומניים דאגו לפינוי האוכלוסייה, פרט לאוכלוסייה היהודית. בעת גירוש היהודים מרומניה לטרנסניסטריה הוקם בגאלאץ מרכז מעבר עבור היהודים שנאספו מהיישובים הקטנים. יהודי גאלאץ עלו ברובם לישראל וכיום ישנה במקום קהילה יהודית המונה כמאתיים וחמישים נפשות.
מתוך: הציונות האסורה של גאלאץ
יהודי גיאורגיה
הזדהותם של יהודי גאורגיה עם מדינת ישראל הגיעה לשיאה לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967. בתחילה סירבו השלטונות הסובייטים לבקשת היהודים לעלות לישראל. באוגוסט 1969, 18 (ח"י) משפחות יהודיות מגאורגיה, בהנהגה של שבתי אלהשווילי, שלחו מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעה להגר לישראל.
מתוך: החיים בגיאורגיה ובארץ של סבתא ליאנה
יהודי גרמניה
מאות יהודים ניצלו בגרמניה בזכות 476 חסידי אומות העולם. רבים נוספים הצילו יהודים ושמותיהם אינם ידועים. היו יהודים שניצלו בזהות בדויה בזכות רשתות מחתרת אנטי נאציות – לפחות לתקופת-מה. כתבה רות אנדריאס-פרידריך, פעילה אנטי-נאצית ולימים חסידת אומות העולם: "אנו שקועים בעבודה קדחתנית. מחליפים תלושי מזון, מתכננים זיופי תעודות, בוחנים אפשרויות מגורים, מחפשים מקומות לנזקקים." ויקיפדיה
מתוך: השעון הגרמני של סבא חיים
יהודי דאגסטן
יהודי ההרים, היהודים ההרריים או יהדות קווקז, הייתה עד למלחמת העולם השנייה קהילה גדולה של יהודים. יהודים אלה חיו בעיקר בצפון ובמזרח הקווקז, במדינות אזרבייג'ן, צ'צ'ניה, דאגסטן ורפובליקת קברדינו-בלקריה. היהודים ההרריים מכנים עצמם בשם "ג'והור" שפרושו יהודים ושפתם בהתאם היא ג'והורי – "יהודית"
מתוך: השחמט המיוחד של סבא
יהודי האג
יהדות האג החלה במאה השבע עשרה וכבר בשנת 1678 הוקם בית הכנסת הראשון בעיר. בשנת 1940 הקהילה היהודית מנתה קרוב לארבעה אחוזים מכלל האוכלוסיה, בסה"כ של שמונה עשרה אלף תושבים. רוב תושבי העיר האג נספו בשואה. בימים אלו הקהילה היהודית של האג, אשר הגיעה לעיר לאחר מלחמת העולם השנייה, מונה כאלפיים תושבים.
מתוך: נולדתי בהולנד באמצע מלחמת העולם השנייה בשנת 1941