מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

טכניון
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה וארכיטקטורה. הקמפוס הראשי של הטכניון נמצא בנווה שאנן. בטכניון 18 פקולטות ויחידות אקדמיות. הטכניון הוא המוסד הוותיק בתחום המחקר הטכנולוגי בישראל ונחשב למוביל בתחום זה. הטכניון הוא אחת מהאוניברסיטאות הראשונות בישראל, יחד עם האוניברסיטה העברית בירושלים. מאז שנת 2009 מכהן כנשיא הטכניון פרופסור פרץ לביא.
מתוך: הקרב על המיתלה
טכניון
מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים ומלמדת גם רפואה וארכיטקטורה. הקמפוס הראשי של הטכניון נמצא בנווה שאנן.
מתוך: סיפורה של סבתא אסיה
טכניון
מוסד לימודים אקדמאי להנדסה בחיפה
מתוך: משפחה מחדש
טכניון בחיפה
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטה בחיפה המתמקדת בהנדסה ובמדעים מדויקים. בספטמבר 1924 התקבלה הצעתו של חיים נחמן ביאליק לקרוא לו בשם "תכניון" מהמילה "תֶּכֶן". רק בשנת 1945 נקבע השם "טכניון". ב-1923 ביקר באתר התכניון אלברט איינשטיין שנה אחר כך היה נשיא ועד המוסד.
מתוך: מדינת ישראל גן עדן עלי אדמות
טכניכום
טכניקום (ברוסית: те́хникум) היה סוג של מוסדות להנחלת השכלה על-תיכונית בברית המועצות. הטכניקום יועד להכשרת כמויות גדולות של עובדים בתעשייה, במקצועות מסובכים הדורשים הכשרה במסגרת גבוהה משל בית ספר תיכון, כמו עובדי אלקטרוניקה, או במקצועות הניהול הזוטר (כמו מנהלי עבודה, מפקחים טכניים וכיוצא בזה). הטכניקום לא היה מוסד להשכלה גבוהה המעניק תארים אקדמיים. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא אסיה סוקנר – לגדול בקישינב כיהודיה
טכניקום
סוג של מוסדות להנחלת השכלה על-תיכונית בברית המועצות. הטכניקום יועד להכשרת כמויות גדולות של עובדים בתעשייה, במקצועות מסובכים הדורשים הכשרה במסגרת גבוהה משל בית ספר תיכון, כמו עובדי אלקטרוניקה, או במקצועות הניהול הזוטר.
מתוך: חיי בצבעים – סיפורו של סרג'יו ממיסשוילי
טכניקום
מוסדות להנחלת השכלה על-תיכונית בברית המועצות.
מתוך: אחת ויחידה
טכניקום
סוג של מוסדות להנחלת השכלה על-תיכונית בברית המועצות. הטכניקום יועד להכשרת כמויות גדולות של עובדים בתעשייה, במקצועות מסובכים הדורשים הכשרה במסגרת גבוהה משל בית ספר תיכון, כמו עובדי אלקטרוניקה, או במקצועות הניהול הזוטר (כמו מנהלי עבודה, מפקחים טכניים וכיוצא בזה).
מתוך: "אם מעיזים – מגיעים למקומות נפלאים"
טכניקום
(ברוסית: те́хникум, באוקראינית: те́хнікум) היה סוג של מוסדות להנחלת השכלה על-תיכונית בברית המועצות. הטכניקום יועד להכשרת כמויות גדולות של עובדים בתעשייה, במקצועות מסובכים הדורשים הכשרה במסגרת גבוהה משל בית ספר תיכון, כמו עובדי אלקטרוניקה, או במקצועות הניהול הזוטר (כמו מנהלי עבודה, מפקחים טכניים וכיוצא בזה). (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה לארץ של אלכס בריק
טכניקות בפיסול
פיסול קלאסי נעשה בשלושה סוגים של טכניקות פיסוליות. הסוג הראשון הוא טכניקה של גריעת חומר, כגון חציבה וגילוף בעץ, שיש, שנהב וכדומה. במסגרת טכניקה זו הפסל גורע מגוש החומר המלא עד שהוא מגיע לצורה אותה ביקש לפסל. לעיתים מסתיימת פעולת הגילוף בליטוש של החומר לשם קבלת מרקמים שונים. (ויקיפדיה)
מתוך: מילה אחת – חיזוק גדול: החלום של סבתא אסתי ערב
טל ברודי
טל (טלבוט) ברודי (באנגלית: Tal Brody‏; נולד ב־30 באוגוסט 1943 בטרנטון שבניו ג'רזי בארצות הברית) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי אשר הפך בישראל לסמל ככדורסלן, וכעולה אשר נקלט בהצלחה בחברה הישראלית. ברודי זכה בפרס ישראל לשנת ה'תשל"ט על "תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בתרבות הגוף". ויקיפדיה
מתוך: שם המשחק
טל שחר
טל שחר הוא מושב הממוקם מזרחית לגדרה וצפונית-מערבית לבית שמש, השייך למועצה אזורית מטה יהודה. המושב סמוך לערוץ נחל שורק ולתל בטש, המזוהה עם תִּמְנָתָה המקראית. (ויקיפדיה)
מתוך: העלייה של סבא רצון מתימן
טל שחר
טַל שַׁחַר הוא מושב הממוקם מזרחית לגדרה וצפונית-מערבית לבית שמש, השייך למועצה אזורית מטה יהודה. היישוב הוקם בשנת 1948 על ידי עולים שברובם הגיעו מטורקיה והשאר מכורדיסטן, פרס, ומרוקו.
מתוך: את האמא שלו פגשתי קודם…
טל תורה
טל תורה היה בית מדרש בירושלים, שסבתא הקימה. הוא היה מרכז ללימוד תורה בירושלים, מסביב למעגל החיים.
מתוך: מורה במיקרונזיה
טלאוות
בין וורזזאת למרקש ממוקמת העיירה טלוואת שהייתה מעוזם של השושלת הגלאווית. איזור זה היה נתון למרידות מימים ימימה. הגלאווים שלטו על מכרות המלח בטלוואת ועל שיירות הגמלים אשר הובילו את המלח לסהרה. המלח במכרות של טלוואת הוא בצבע ורדרד הוא יקר בשל תכונות המרפא שלו, בדרך כלל כונה "מלח חי". ומי שקבלו את הזיכיון להפעלת המכרות ומסחר המלח היו יהודים שהיו מעורבים בסחר דגנים, שקדים, תמרים, ובצרכים חיוניים נוספים.
מתוך: סיפור חייו של שלום סוויסה