מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

חרובית - מעברה
מעברת חרובית הייתה מעברה שהוקמה סמוך לכפר מנחם בחבל לכיש, יחד עם משואה, בתחילת שנת 1955, לצורך שיכון זמני של עולים מצפון אפריקה שיועדו להתיישב במושבים בחבל. באפריל 1955 נתמלאה המעברה, ובה ובמשואה התגוררו כ-2000 נפשות. תושבי המקום הועסקו על ידי הקרן הקיימת[1] אשר נטעה בקרבת מקום את יער חרובית וקיימה במקום משתלה[2]. מחרובית יצאו מקימי עוצם במאי 1955[3].
מתוך: עלייה לארץ ישראל למעברת חרובית
חרוסת
חרוסת עושים מתפוחים, אגסים ואגוזים טחונים (אין לוקחים קידה וקינמון מחשש תערובת חמץ). וסימן על זה בלשון אשכנז - ראשי התיבות של "(חרושת) אב"ן" - אפל בארן ניסן. החרוסת צריכה להיות עבה [סמיכה] זכר לטיט שנשתעבדו בו אבותינו במצרים. ואין מוסיפים בה עכשיו יין, רק לפני שטובל בה את המרור ירככנה .
מתוך: סבתא שושנה מסעודה – אשת חסד ונתינה
חרות
חֵרוּת הוא מושב באזור השרון ליד תל מונד השייך למועצה אזורית לב השרון. הוקם בשנת 1930. תחילתו של ארגון "חרות יהודה" בשנת 1927. חברי הארגון - אנשי העלייה השלישית והרביעית - פועלים מרחבי הארץ אשר החליטו לקחת גורלם בידם וליצור מסגרת התיישבותית משותפת. הם קיבלו הלוואות לבניית בתיהם מקרן שייסדו משפחות מייסדי מרקס אנד ספנסר הלורד ישראל זיו וגיסו הארי סאקר, שאף תרמו להקמת בית הספר במושב. ויקיפדיה
מתוך: ביכורים – חוויות אשת הנשיא נחמה ריבלין
חרטום
חֻ'רטוּם (בערבית: الْخُرْطُوم; תעתיק מדויק: אַלְחֻ'רְטוּם; תרגום: "חדק פיל") היא בירת סודאן. היא ממוקמת במקום מפגש הנילוס הכחול שמוצאו מאתיופיה עם הנילוס הלבן שמוצאו מאוגנדה. ממפגש שני נהרות אלה נוצר הנילוס, הזורם צפונה למצרים ונשפך לים התיכון. בעיר מתגוררים מעל מיליון תושבים, וזו העיר השנייה בגודלה בסודאן, אחרי אום דורמאן הסמוכה אליה ממערב, מעבר לנילוס הלבן. ח'רטום, יחד עם צפון ח'רטום (עיר נפרדת, הקרויה גם ח'רטום בחרי, ומצויה מעבר לנילוס הכחול)
מתוך: אסיר ציון יוצא אתיופיה טשגר מולה היילו
חריימה
חְרַיְימֶה הוא תבשיל צפון-אפריקאי מסורתי, העשוי לרוב מדג בעל תכולת שומן גבוהה יחסית, המבושל ברוטב עגבניות חריף. חריימה נפוץ בעיקר במטבח יהודי לוב. ויקיפדיה
מתוך: כל הדרך ממרוקו לנתיבות
חריש פוליטי
כינוי לחריש שמטרתו לבסס את הבעלות והחזקה היהודית על קרקע שנרכשה. בדרך כלל כונה כך חריש באדמה אשר עיבודה עלול היה לגרור התנגדות אלימה והסתבכות משפטית ופוליטית ובמיוחד במקרים שהרכישה היתה כרוכה בפינוי אריסים ערבים שעיבדוה.
מתוך: חוויות מילדותי