חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

חיטוי בדי די טי
חומר לריסוס נגד כינים בו השתמשו לחיטוי עולים שהגיעו ארצה
מתוך: העלייה ארצה מלוב
חיטוי בדי-די-טי
לאחר הקמת המדינה, היה הדי-די-טי בשימוש נרחב בצה"ל. די-די-טי נתקבל במשלוחי חירום רפואיים שנשלחו על ידי יהודי ארצות הברית לישראל. בעת קליטת העלייה ההמונית בראשית ימי המדינה, נהגו לרסס את כל העולים החדשים בדי-די-טי, במטרה להשמיד טפילים. פעולה זו נתפסה כמשפילה בעיני חלק מהעולים. הדי-די-טי היה גם אמצעי עיקרי לריסוס מקורות מים נגד יתושים.
מתוך: "על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון"
חיטוי של DDT
הבריטים נהגו לרסס את המעפילים שהגיעו לחופי הארץ בדי-די-טי, טרם שליחתם למחנות המעפילים
מתוך: עלייה העפלה
חיי צנע
החיים בשנות החמישים כאשר אנשים קיבלו תלושים לפי הקצבה לאוכל וזאת בגלל החוסר במדינה חדשה שקמה.
מתוך: הסיפור שלי – שולה כרמון
חיי שרה
חיי שרה (מוכר גם כשבויים, אגוזים פגוזים, מלך השבויים, הורדות שבויים, חיי שרה, כיפדור, חממות או כלואים, פצצות) הוא משחק ילדים המשוחק עם כדור ספוג בישראל, המשחק מוכר בשמות שונים, בהתאם לסלנג המקומי. המשחק מזכיר באופיו את משחק המחניים, אך בעל חוקים וכללים מעט שונים, כאשר גם המטרה שונה והיא לפסול את כל הסובבים, בשונה ממשחק המחניים שבו המטרה היא לפסול את חברי הקבוצה הנגדית. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה של ליליאן מנשה
חייאתי
׳החיים שלי׳
מתוך: אהבה
חייד'ר (תלמוד תורה)
תלמוד תורה הוא כינוי נפוץ למוסד החינוך היסודי לילדים בעולם התורה. מוסד זה כונה בשמות רבים בתפוצות: ביהדות ארצות האסלאם נקרא "כותאב", ביהדות תימן נקרא "מדרש" או "כניס", ביהדות הבלקן נקרא "מלדארי" וביהדות אשכנז נקרא "חדר" (נהגה "חֵיידֶר"). המורה נקרא בחדר האשכנזי "מלמד" (במלעיל) ובכניס התימני נקרא "מארי" (במלעיל, מבוטא כמו 'מורי'). (ויקיפדיה)
מתוך: נולדה מחדש
חיידק
החיידקים הם צורת החיים הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ, והם יכולים להתקיים בסביבות מחיה מגוונות, ואף בסביבות קיצוניות שבהן לא הצליח להתקיים אף אורגניזם אחר.
מתוך: אסתר רוקח מספרת על בני
חיידר
תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית. (ביהדות אשכנז נקרא חיידר)(ויקיפדיה)
מתוך: משפחת קרובנד מצ'ייקישקה
חיידר
תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').
מתוך: הסיפור הישראלי של סבא רבא זאב שי