חפש לפי:
ביה”ס / ישוב
נושאים
ארץ מוצא

מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

וטרינר
וטרינר הוא רופא המרפא בעלי חיים שאינם בני אדם, כלומר הוא בעל מקצוע שעוסק ברפואה וטרינרית.
מתוך: חייה של סבתא לודמילה
וטרן
ותיק מלחמה, חייל משוחרר, חיילים ששירתו בצבא האדום במלחמות.
מתוך: כשהיינו ילדים
וטרן (veteran)
כינוי לחיילים שלחמו ושרדו את מלחמה מסויימת. באזרבייג'אן משתמשים בכינוי זה בעיקר בהקשר לחיילים שלחמו במלחמת העולם השנייה.
מתוך: המדליות של סבא סבגיל מיכאלוב
וטרנים
חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000 קובע כי ותיקי מלחמת העולם השנייה (המכונים "וטרנים") שהם אזרחי ישראל ותושביה זכאים להכרה על פועלם וגבורתם במלחמה בנאצים ומעניק להם מספר הטבות: סיוע בתשלום שכר דירה, תרופות מוזלות, פטור מאגרת הרדיו והטלוויזיה ומענק שנתי בגובה 15% מהשכר הממוצע במשק.
מתוך: עלייה לארץ מאודיסה שבאוקראינה
וי לוסט א מוטר א קליינע קינד וגייט אוואק!
איך משאירה אמא ילדה קטנה ונעלמת!
מתוך: כך הגעתי ליפו
וידין
וידין היא עיר נמל הממוקמת על הגדה הדרומית של נהר הדנובה, בצפון מערב בולגריה, בירת מחוז וידין, השוכנת כ-200 קילומטרים צפונית מערבית לבירה סופיה, בסמוך לגבולות רומניה וסרביה. (ויקיפדיה)
מתוך: החיים של סבתא לאה בבולגריה
ויהי ערב
ידוע גם כ"בשמי ערב כחולים") הוא עיבוד שירי בחרוזים לאגדת ילדים של הנס כריסטיאן אנדרסן מתוך הסיפור "מה שראה הירח". את העיבוד כתבה הסופרת פניה ברגשטיין בשנת 1949 בהוצאת הקיבוץ המאוחד ואייר חיים האוזמן, ובמרכזו ילדה שהלכה לומר "ליל מנוחה" לאפרוחים
מתוך: בית ההורים – ילדותה של סבתא נחמה
ויולה דָה גָמבה
ויולה דָה גָמבה או "ויול" (בעברית: כּוֹנֶרֶת בֶּרֶךְ) הוא שמה של קבוצת כלי נגינה, ממשפחת כלי הקשת. הוויולה דה גמבה (ויולת רגל) הייתה נפוצה, בגדלים שונים, החל מסוף ימי הביניים ובתקופת הרנסאנס, ועד לסוף תקופת הבארוק. באנגלית ובכמה שפות אחרות נקראת הוויולה דה גמבה גם בשם "ויול" (viol), והמשפחה כולה היא "משפחת הוויולים". בימינו, בדרך כלל, כאשר אומרים ויולה דה גמבה הכוונה היא לכלי הבאס ("ויול באס"). (ויקיפדיה)
מתוך: התקווה שבחוסר – יערה אורלב
ויז'ניץ
ויז'ניץ היא עיירה באוקראינה, הנמצאת במחוז צ'רנוביץ ומשמשת כמרכז לאזור ויז'ניץ, על גדות הנהר צ'רמוש הלבן, בתחילת שרשרת הרי הקרפטים. היסטורית שם החבל הוא בוקובינה, ... הקהילה היהודית בעיר הצטמצמה מכמה אלפים לפני מלחמת העולם השנייה לכדי יהודי אחד (נכון לשנת 2000). העיירה התפרסמה בעולם היהודי בזכות חסידות ויז'ניץ, שנוסדה והתקיימה בה במשך כ-70 שנה.
מתוך: סבא ישראל ברכר עולה מויז'ניץ לישראל
ויז'ווה נובה
ויז'ווה נובה (באוקראינית: Нова Вижва, נובה ויז'ווה; בפולנית: Wyżwa Nowa) הוא כפר במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, על מסילת הרכבת ברסט-קובל, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית. הכפר ויז'ווה נוסד בתחילת המאה ה-16, ובשנת 1548 הוענקו לו זכויות עיר, אשר ניטלו ממנו בהמשך. עם בניית תחנת רכבת בכפר בסוף המאה ה-19 הואץ פיתוחו הכלכלי של היישוב. יהודים התיישבו בוויז'ווה מראשיתו. לאחר פרעות ת"ח ות"ט השתקמה הקהילה ביישוב, והייתה כפופה לקהילת קובל. במהלך המאה ה-19 גדלה האוכלוסייה היהודית ביישוב, והגיעה לכמחצית תושביו. בשנת 1897 נמנו בכפר כ-500 יהודים, ופעלו בו שני בתי כנסת. בין מלחמות העולם נמנו בכפר כ-400 יהודים, והתקיימה בו פעילות ציונית. ב-5 באוגוסט 1941 רוכזו יהודי הכפר בבית הכנסת בו, וכ-260 מתוכם נרצחו מחוץ ליישוב. בספטמבר ובדצמבר 1941 הוטלו על יהודי הכפר הנותרים תשלומי כופר גבוהים. בקיץ 1942 רוכזו יהודי היישוב בגטו, אליו הובאו יהודים נוספים מכפרי הסביבה. בסוף אוגוסט 1942 נרצחו כל יושבי הגטו. לפני האקציה הספיקו עשרות יהודים מהגטו להימלט ממנו, תוך הצתת בתיהם, אך רובם נתפסו בידי אוקראינים ונרצחו.
מתוך: מגרמניה לארץ ישראל
ויזה
מסמך דיפלומטי המאפשר כניסה של נתין ממדינה אחת לתוך תחומה של מדינה אחרת.
מתוך: מאתיופיה לציון