מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

האפלה
האפלה היא שיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית. הצורך בשיטת לוחמה טקטית הגנתית זו נוצר בשנות ה-30 של המאה ה-20 עם תחילת השימוש במטוסי תקיפה למטרות הפצצה. תאורת הרחובות והבתים, כמו גם פנסי כלי הרכב הנוסעים ברחובות הערים סייעו למטוסי תקיפה לנווט ולהגיע למטרותיהם בשעות הלילה. בנוסף, תאורת נמלים האירה את הספינות העוגנות ואיפשה את תקיפתן. בהיעדר אמצעי ניווט אחרים, הקשתה האפלת תאורת הרחוב ותאורת הבתים על מטוסי התקיפה לאתר את מטרותיהם. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותה וחלומותיה של סבתא יונת שרעפי
האפלה
כיבוי מוחלט של אורות ישוב על מנת שלא ניתן יהיה לזהות אותו מהאוויר ולהפציצו. נעשה בעת מלחמה.
מתוך: מאיראן לפתח תקוה
האפלה
שיטה טקטית הלקוחה מתחום מלחמה הגנתית ומתחום ההגנה האזרחית, אשר במסגרתה מצמצמים את רמת התאורה הנראית, כדי למנוע מן האויב לזהות ריכוזי אוכלוסיה, ולמנוע פגיעה מן האויר באוכלוסיה.
מתוך: השירות הצבאי של סבי במלחמות ישראל
האפלה
האפלה היא שיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית. הצורך בשיטת לוחמה טקטית הגנתית זו נוצר בשנות ה-30 של המאה ה-20 עם תחילת השימוש במטוסי תקיפה למטרות הפצצה. תאורת הרחובות ותאורת הבתים, כמו גם אורות כלי הרכב הנוסעים ברחובות הערים סייעו למטוסי תקיפה לנווט ולהגיע למטרותיהם בשעות הלילה. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא כרמלה ברקאי
האפלה
שיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית. שיטת האפלה כוללת כיסוי חלונות הבתים, כיבוי תאורת הרחוב בצורה מוחלטת או צמצום התאורה על ידי צביעת החלונות והפנסים בצבעים כהים.
מתוך: ממדעים למידענות
האפלה
החשכה מוחלטת של אור בבתים, בחוצות הערים ובפנסי המכוניות ע"י כיסוי החלונות וצביעת פנסי המכוניות בצבע. זאת כדי שהאויב לא יוכל לזהות מיקום של ישובים ותנועה בלילה.
מתוך: סבתא דליה – מלחמת יום כיפור – יום בחיי
האפלה
כדי שמטוסי האויב לא יוכלו לזהות בלילה את הישובים בארץ, היו תקנות האפלה: בשעות החשיכה התריסים היו מוגפים, פרסו וילונות ושמיכות על הפתחים, האור בבית היה חלש, פנסי המכוניות נצבעו בצבע כהה.
מתוך: לצמוח במדינה מתהווה – אילנה פרי
האפלה
כדי להתגונן מפני התקפות של מטוסים, מכסים את החלונות בשמיכות שחורות פעולה זאת נקראת האפלה. האפלת תאורת הבתים הקשתה על מטוסי התקיפה לאתר את מטרותיהם.
מתוך: גדלתי יחד עם מדינת ישראל
האפלה
האפלה היא שיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית. הצורך בשיטת לוחמה טקטית הגנתית זו נוצר בשנות ה-30 של המאה ה-20 עם תחילת השימוש במטוסי תקיפה למטרות הפצצה. (ויקיפדיה)
מתוך: מה קרה שנה אחרי קום המדינה
האפלה.
החשכה. הצורך להאפיל להחשיך) את הבתים בלילות בתקופת מלחמת השחרור ומלחמת סיני.
מתוך: היו זמנים…
האצ"ל
ראשי תיבות של ארגון צבאי לאומי. ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת יותר נגד התוקפנות הערבית.
מתוך: גבורתו של סבא אברהם
האצ"ל
ארגון צבאי לאומי זאב ז'בוטינסקי מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל[1] (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל[2], הסוכנות היהודית ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה
מתוך: סבא רבא ד"ר יצחק מיכאלי
האצ"ל
הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931. הארגון הוקם על ידי מפקדים שפרשו מארגון "ההגנה", בשל דרישתם לפעולה נחרצת נגד התוקפנות הערבית של אותם ימים, בעיקר זו של מאורעות תרפ"ט. מרבית אנשיו היו צעירים מתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר. מטעמי חשאיות לא נהגו לקרוא לארגון בשמו כי אם "ההגנה" או "המעמד". אנשי הארגון הצטרפו לצה"ל עם הקמתו. האצ"ל נחשב בעיני ממשלת המנדט הבריטי כארגון טרור. לקביעה זו היו שותפים חלק ממתנגדי הארגון, כמו גם גורמים נוספים אחרים כגון ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, הסוכנות היהודית ועיתונים בינלאומיים בתקופה שלפני קום המדינה.
מתוך: סיפורם של סבתא רבתא מרגלית וסבא רבא יחיאל