העלייה השלישית
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת 1918 ועד 1923 בסיום המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000. מיעוט מהעולים (לפי אומדנים כשישית מכלל העולים), היו חלוצים וחלוצות, אשר באו לארץ חדורים בתחושת שליחות והקרבה, וברצון עז לשאת על שכמם את בניין אומה ריבונית בארץ ישראל. השפעתם על היישוב ומוסדות התנועה הציונית הייתה רבה. (ויקיפדיה)
מתוך:
שני ספלים מפח
העלייה השלישית
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת 1919 ועד ראשית 1924, כאשר הסתיים המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000.
העלייה השלישית
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת 1918 ועד 1923 בסיום המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000. (ויקיפדיה)
מתוך:
קורות משפחת תמיר
העלייה השלישית
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת תרע"ח 1918 ועד שנת תרפ"ג 1923 בסיום המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000. (ויקיפדיה)
מתוך:
הקמת המושב כפר יהושע
העלייה השלישית
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת תרע"ח 1918 ועד שנת תרפ"ג 1923 בסיום המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000. (ויקיפדיה)
מתוך:
שורשי המשפחה שלי
העלייה השלישית
העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה. החל משנת תרע"ח 1918 ועד שנת תרפ"ג 1923 בסיום המשבר הכלכלי. רוב העולים באו מאירופה ובמידה רבה ממניעים ציוניים. אומדן העולים בתקופה זו הוא כ-35,000.
מתוך:
תקומה – אילנה בן דוד
העלייה השלישית -
גל עליה גדול לארץ ישראל עם סיום מלחמת העולם הראשונה - בין השנים 1918-1923. רוב העולים, כ-35,000 יהודים, הגיעו מאירופה.
העלייה השנייה -
גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל משנת 1903 עד שנת 1914, עת פרוץ מלחמת העולם הראשונה. רוב העולים, כ-35,000 יהודים, היו ממזרח אירופה, והיו גם מעט מתימן.
העלייה לא פשוטה
תהליך העליה של סבתא ומשפחתה היה מפחיד והסתיים בטוב.
העלייה לארץ ישראל
הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים לארץ ישראל
מתוך:
הכמיהה לארץ ישראל
העלייה לישראל מברה"מ לשעבר בשנות ה-90
העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. במהלך העלייה עלו מאות אלפים לישראל, עד שבתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון (על אף שבפועל ברית המועצות כבר לא התקיימה). (ויקיפדיה)
מתוך:
זיכרונות מתוקים
העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר,
"העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. במהלך העלייה עלו מאות אלפים לישראל, עד שבתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון (על אף שבפועל ברית המועצות כבר לא התקיימה"
העלייה מברית המועצות
העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. במהלך העלייה עלו מאות אלפים לישראל, עד שבתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון (ברית המועצות כבר לא התקיימה אז, אך חלק מהמדינות שהיו כלולות בה נותרו מאוגדות בארגון בשם חבר המדינות העצמאיות). (ויקיפדיה)
העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90
העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. (ויקיפדיה)
העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90
העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב. קצב העלייה לא היה אחיד, ורוב העולים הגיעו בתחילת שנות ה-90. במהלך העלייה עלו מאות אלפים לישראל, עד שבתחילת שנת 2000 הגיע העולה המיליון (על אף שבפועל ברית המועצות כבר לא התקיימה. (ויקיפדיה)
העלייה מגאורגיה
בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 כבר היו קיימות בגאורגיה קהילות של יהודים אירופיים, ויחסים מתוחים שררו בינם לבין היהודים המקומיים. בשנת 1863 החלו יהודים מגאורגיה לעלות לארץ ישראל, ובשנת 1914 היו בארץ כ-500 עולים מגאורגיה שכונו "גורג'ים" (שמם על פי הטורקים ששלטו בארץ ישראל באותם ימים). (ויקיפדיה)
העלייה ממרוקו
בין השנים 1961 עד 1967 עלו לישראל ממרוקו 120,000 יהודים, תוך העלמת עין והסכמה שבשתיקה מצד הרשויות המרוקאיות, וכחלק ממבצע יכין. בשנת 1961 הוסרו רוב המגבלות על עלייה ממרוקו, לאחר שהושגה הסכמה בין ממשלת ישראל לממשלת מרוקו בנוגע לסוגיית העלייה. כחלק מההסכם התחייבה ישראל לשלם סכום של 250$ עבור כל יהודי שממשלת מרוקו תאשר את יציאתו מהמדינה. ויקיפדיה
העלייה ממרוקו מ-1967
מלחמת ששת הימים ב-1967 לוותה בהתגברות האיומים מצד האוכלוסייה המרוקאית המוסלמית כלפי יהודי מרוקו. כתוצאה מכך החל הגל הגדול האחרון של הגירת יהודים ממרוקו. חלק מהיהודים עלו לישראל בעוד שחלק היגרו לצרפת, ארצות הברית וקנדה.
מתוך:
סבא ארמונד
העלייה מצפון אפריקה
עם קוּם המדינה היה מספר היהודים בצפון אפריקה (תוניסיה, אלג'יר ומרוקו) כארבע מאות אלף. הריכוז היהודי הגדול ביותר היה במרוקו. יהודי מרוקו שמרו מאז ומתמיד על זיקה עמוקה לארץ ישראל
העלייה מרומניה
בתקופה שבין הרבע האחרון של המאה ה-19 ואמצע המאה ה-20, שונו גבולות רומניה כמה פעמים, לכן יש לעתים בלבול בין זהות ארצות המוצא האזרחיות של העולים בטרם בואם לארץ. לרומניה צורפו בתום מלחמת העולם ה-I חבלי ארץ מהאימפריה האוסטרו-הונגרית (בוקובינה, טרנסילבניה וכן באנאט), מן האימפריה הרוסית (בסרביה), ומבולגריה (הקדרילטר, דוברוג'ה). מאוחר יותר נקרעו ממנה חבלים, שסופחו להונגריה (צפון טרנסילבניה - הושבה לרומניה בסוף מלחמת העולם השנייה), לברית המועצות (בסרביה וחלק מבוקובינה, שהיו לרפובליקת מולדובה) ולבולגריה (הקדרילטר, דוברוג'ה). אשר על כן ההתייחסות למוצא העולים היא לפי הסטטוס של מחוז מוצאם בעת עלייתם.