מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

הֶחָלוּץ
הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה. חברי החלוץ, שהשתייכו לתנועות נוער ציוניות מגוונות, היו לחוד החנית של העלייה וההתיישבות בארץ ישראל ושל ההגנה היהודית בגולה ובכלל זה בגטאות שבהם רוכזו היהודים במלחמת העולם השנייה. (ויקיפדיה*
מתוך: כד הנחושת של משפחת יקירי
הֶרְצְלִיָּה
עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 קילומטר צפונית לתל אביב-יפו, על מישור החוף. גובהה נע בין 0 ל-66 מטר מעל פני הים. היא נוסדה כמושבה ב-13 בדצמבר 1924 ונקראת על שם בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת ישראל. העיר משתרעת מחוף הים מזרחה, גובלת ברמת השרון וברעננה ומכילה פני שטח מגוונים. כבר בשלב תכנונה המוקדם הוקצו בה אזורים מיוחדים לקיט, לחקלאות ולאזור עירוני. הרצליה הוכרזה כעיר בשנת 1960, והיא שייכת למחוז תל אביב. (ויקיפדיה)
מתוך: מאיר קלמונוביץ מספר על המושבה הרצליה
הַאֲרָקָה
הַאֲרָקָה היא חיבור חשמלי מלאכותי בין גוף מוליך, שמבודד חשמלית מכדור הארץ, לבין כדור הארץ. תוצאת ההארקה היא כי הגוף המוארק יימצא באותו פוטנציאל חשמלי בו נמצא כדור הארץ באזור ההארקה, וזרם חשמלי יזרום דרך הארקה במקום דרך גופים אחרים בסביבה. לעיתים הארקה תפעיל אמצעי הגנה אחרים, אם קיימים, במערכת. מקור המונח הארקה מהמילה הארמית אַרְקָא – הארץ, ומשמעותו "חיבור לארץ" או "חיבור לאדמה". (ויקיפדיה)
מתוך: בין שתי מלחמות
הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח
קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות.
מתוך: הגדת הפסח שעוברת בין הדורות – חיים דפן
הַזּוֹרֵעַ
קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השוכן במערב עמק יזרעאל, למרגלות רמות מנשה, על כביש חיפה-מגידו, בתחום השיפוט של המועצה האזורית מגידו. זהו הקיבוץ היחיד שנוסד על ידי בוגרי תנועת הנוער היהודית גרמנית "ורקלויטה" (Werkleute - אנשי המעשה/עבודה), תנועה שהייתה במקורה בעלת אוריינטציה ליברלית-סוציאליסטית, והפכה להיות ציונית עם עליית הנאצים לשלטון. (ויקיפדיה)
מתוך: איך סבתא הכירה את סבא
הַחוֹתְרים
קיבוץ של התנועה הקבוצית המאוחדת השוכן בחלקו הצפוני של מישור חוף הכרמל, סמוך לטירת כרמל ומשתייך מוניציפלית למועצה האזורית חוף הכרמל. שמו של הקיבוץ נובע מן השאיפה לעסוק בדיג ימי, וזה אכן היה אחד ממקורות הפרנסה שלו בשנותיו הראשונות. מקור פרנסה אחר היה כריית זיפזיף, תחום בו עסק הקיבוץ, כנטען, עוד לפני קום מדינת ישראל. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור נעורים – גילה רותם
הַכְּנֶסֶת
הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל. מקום מושבה הוא משכן הכנסת שבקריית הממשלה בירושלים. בהיות ישראל דמוקרטיה פרלמנטרית, בוחרים אזרחי המדינה את נציגיהם בכנסת והם אלה שממנים את הממשלה, הזקוקה לאמונם. שיטת הבחירות היא ארצית-יחסית, והאזרחים בוחרים ברשימות של המפלגות השונות. (ויקיפדיה)
מתוך: ילדותו של סבא יצחק מזון בירושלים
הַלְאָמָה
הַלְאָמָה הוא מונח המתאר פעולה של נטילת קניין מידי בעליו על ידי המדינה והפיכתו, לפיכך, לרכוש הלאום.
מתוך: משפחת צחייק לדורותיה
הַלְאָמָה
הַלְאָמָה הוא מונח המתאר פעולה של נטילת קניין מידי בעליו על ידי המדינה והפיכתו, לפיכך, לרכוש הלאום. המונח מתאר לרוב נטילת קניין פרטי, אבל לעיתים הוא מתייחס גם לנטילת קניין של רשויות מקומיות. המונח ההפוך להלאמה הוא הפרטה. פעולה של הלאמה אחרי הפרטה מכונה "הלאמה מחדש". (ויקיפדיה)
מתוך: סיפור חיים – מיכל מוגרבי
הַמְתָּנָה
פירוש-הפעולה של מי שממתין, מחכה; ציפייה. רשימת המתנה-רשימה שנוצרת עם האנשים שאין להם מקום פנוי כרגע.
מתוך: סיפור העלייה של מטילדה טרמר
הַר מֵירוֹן
הַר מֵירוֹן הוא ההר הגבוה ביותר בשטח ארץ ישראל ממערב לירדן והרביעי בגובהו בישראל כולה. הוא שוכן בין צפת למעלות תרשיחא ופסגתו מתנשאת לגובה של 1,204 מטר מעל פני הים. כיום קיימים למרגלות הר מירון אתרים הקדושים ליהודים ולדרוזים. ביניהם ניתן למנות את קבר התנאים, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו, רבי יוחנן הסנדלר וגם קבר נבי סבלאן. (ויקיפדיה)
מתוך: זקני צפת – כרמלית אופיר
הַר-טוּב
הַר-טוּב הייתה מושבה בגבול השפלה והרי ירושלים, צפונית ובסמוך לבית שמש של ימינו, אשר פונתה במלחמת העצמאות בליל ה-16 במאי 1948. היישוב היהודי החרים את מושבת המיסיון וכינה אותה "מושבת המסיתים". נחום סוקולוב כתב בספרו "ארץ חמדה": "שם תקעו המסיתים את יתדם וילכדו בחרמם מספר אנשים עברים. חלילה לנו להביא בחשבון את המקום הזה, כי לא לנו הוא". התלהבות המיסיון דעכה כשנוכחו שרק יהודים מעטים המירו את דתם. גם לחץ דעת הקהל על המתיישבים החלה להשפיע, ולקראת 1886 התרוקן המקום מיושביו. (ויקיפדיה)
מתוך: סבתא רחל אוסובסקי – מקור גאוותי
הַתִּקְוָה
הַתִּקְוָה הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה היה המנונה של התנועה הציונית. ההמנון כולל, בשינויים קלים, את שני הבתים הראשונים מהשיר "תִּקְוָתֵנוּ" של נפתלי הרץ אימבר, אשר חובר בשנת 1878. מקור הלחן במנגינה רומנית עממית, והוא חובר למלל על ידי שמואל כהן. השיר, שהתקבל כהמנון לאומי ביישוב ובתנועה הציונית משלהי המאה ה־19, נחשב להמנון מדינת ישראל מיום הקמתה, אך עוגן בחוק הישראלי רק כעבור 56 שנה, ב־10 בנובמבר 2004. (ויקיפדיה)
מתוך: החיים של סבתא תקווה
הא לחמא עניא
הָא לַחְמָא עַנְיָא היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר. הפסקה כוללת הקבלה בין המצות שעל השולחן לבין "לחם העוני" שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים, הזמנת כל הרעבים לבוא ולהצטרף לסעודה, ותפילה לגאולה.
מתוך: מחצור הגלילית לקריית מלאכי
הא לחמא עניא
הָא לַחְמָא עַנְיָא ארמית: "זהו לחם העוני" היא פסקה בארמית הפותחת את קריאת ההגדה בליל הסדר.
מתוך: ילדותה של מזל עמר באופקים
האֶס אֶס (ss)
האֶס אֶס, קיצור המילה הגרמנית Schutzstaffel שׁוּצְשְׁטָאפֶל (חיל ההגנה, או פלוגות המגן), הוא הכינוי שבו מוכר ארגון ההגנה והמודיעין של המפלגה הנאצית, "חיל ההגנה", על פי ראשי התיבות בגרמנית. האס אס נבדל מהצבא הגרמני, מהמפלגה הנאצית וממנגנון הפקידות הרשמי על ידי דרגות, תגים ומדים ייחודיים לארגון. (ויקיפדיה)
מתוך: המלאך שהייתה אמי
האביב הערבי
האביב הערבי היה גל של התקוממויות, הפגנות, ומעשי מחאה ואלימות בהיקף חסר תקדים בעולם הערבי נגד השלטון המדכא. (ויקיפדיה)
מתוך: חייו של סבי ראובן אביטל במצרים
האביב של פראג
האביב של פראג הייתה תקופה של ליברליזציה פוליטית בצ'כוסלובקיה בעידן שבו היא הייתה חלק ממדינות ברית ורשה ומהגוש המזרחי בו הייתה ברית המועצות דומיננטית, בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. האביב של פראג החל ב-5 בינואר 1968, כאשר הרפורמיסט אלכסנדר דובצ'ק נבחר להיות המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה ונמשך עד ל-21 באוגוסט אותה שנה, כאשר צבאותיהן של ברית המועצות ושל חברות נוספות בברית ורשה פלשו לצ'כוסלובקיה כדי לעצור את הרפורמות. (ויקיפדיה)
מתוך: אין לי ארץ אחרת – סיפורו של ברנלי צייכנר