מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

בֵּנְגָֿאזִי
בֵּנְגָֿאזִי היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר יושבת על רצועת אדמה בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, ובה שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני. נכון ל-2006, מתגוררים בה כ-670 אלף בני אדם. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורה של סבתא מרים קרא אטיה
בֵּנְגָֿאזִי
בֵּנְגָֿאזִי (ערבית: ?????? - בִּנְעָ'אזִי) היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר יושבת על רצועת אדמה בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, לעיר שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני.
מתוך: איזהו עשיר השמח בחלקו
בֵּנְגָֿאזִי
בֵּנְגָֿאזִי היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר יושבת על רצועת אדמה בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, ובה שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני. נכון ל-2006, מתגוררים בה כ-670 אלף בני אדם.
מתוך: ילדות כואבת במעברה
בֵּנְגָֿאזִי
בֵּנְגָֿאזִי היא העיר השנייה בגודלה בלוב והגדולה בחבל קירנאיקה שבמזרח המדינה. העיר ממוקמת על רצועת קרקע בין הים התיכון ובין שני מקווי מים עומדים, ויש בה שני חלקים: הרובע הערבי והרובע המודרני. (ויקיפדיה)
מתוך: הטבע הפראי בשנות ילדותי
בֶּרגֶן-בֶּלזֶ
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (בגרמנית: Bergen-Belsen הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה.
מתוך: מסעה של מרילה מהחושך אל האור
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (מגרמנית: Bergen-Belsen, הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה.
מתוך: ילדות במחנה " ברגן בלזן"
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (מגרמנית: Bergen-Belsen, להאזנה (מידע · עזרה)), הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה.מחנה ברגן-בלזן הוקם כמחנה מעבר שיועד בעיקר להחזקת יהודים לצורך "תוכנית ההחלפה".
מתוך: חיים חדשים
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (בגרמנית: Bergen-Belsen ) הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה (ויקיפדיה).
מתוך: ילדותה של סבתא קלרה
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן (בגרמנית: Bergen-Belsen (מידע · עזרה)), הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית. המחנה ממוקם בסקסוניה תחתית, מדרום-מערב לעיירה ברגן, ליד צלה (אנ'). ויקיפדיה
מתוך: סיפורה של סבתא אסתר קויפמן
בַּלפוּרְיָה
בַּלפוּרְיָה הוא מושב בעמק יזרעאל, 3 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל
מתוך: סיפורה של משפחת סלצקי
בַּעַל קוֹרֵא (או בַּעַל קְרִיאָה)
אדם העוסק בקריאה בתורה בבית הכנסת בפני ציבור המתפללים
מתוך: לגדול בכיף בין גויים…
בַּרְקַאי
בַּרְקַאי הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, נוסד בשנת 1947 על ידי עולים מרומניה ומפולין, ועלה על הקרקע בתאריך 10 במאי 1949. הקיבוץ ממוקם בפתח המערבי של בקעת עירון, במועצה אזורית מנשה. (ויקיפדיה)
מתוך: הסיפור של סבתא ליטל והנכדה עופרי
בַּתוּמי
בַּתוּמי (גאורגית: ბათუმი, עד שנת 1936 נקראה בַּטוּם) או בטומי היא עיר נמל לחוף הים השחור ברפובליקה האוטונומית אג'ריה שבגאורגיה, ומשמשת כבירתה. בתומי היא התחנה האחרונה בקו הרכבת הטרנס-קווקזי והיא נמצאת בקצה הסופי של צינור הנפט בקו-בתומי. העיר ממוקמת כ-20 קילומטרים מגבול גאורגיה-טורקיה. ויקיפדיה
מתוך: עליית יהודי ברית המועצות
בָּבֶל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה. שרידי העיר נמצאים בעיראק, כ־110 קילומטר מדרום לבגדאד. מהעיר בבל צמחה האימפריה הבבלית ששלטה בשיאה בכל מסופוטמיה ובאזורים רחבים בסהר הפורה. העיר עצמה נבנתה על הפרת, שחילק אותה לשני חלקים שווים. (ויקיפדיה)
מתוך: סיפורו של חתול
בָּלְד א-שייח'
בָּלְד א-שייח', היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה. בימי המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת חיפה שבמחוז חיפה. בתי הכפר שנותרו שלמים אכלסו עולים חדשים ובשנת 1948 הוכרז היישוב העירוני תל חנן על שם חנן זלינגר שנפל בפעולת "ההגנה" בכפר. משנת 1952 תל חנן היא שכונה בתחום שיפוטה של נשר. ויקיפדיה
מתוך: סבא וסבתא דיויד ושרה וינבלום
בָּלְד א-שייח'
(בערבית: بلد الشيخ), היה כפר ערבי במפרץ חיפה, בגבול עמק זבולון והכרמל, כ-6 קילומטרים דרומית-מזרחית לחיפה. בימי המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת חיפה שבמחוז חיפה. במלחמת העצמאות, החל מדצמבר 1947, החלו תושבי הכפר לעוזבו. העזיבה הסופית הייתה לאחר המתקפה של ארגון "ההגנה". את בתי הכפר שנותרו שלמים אכלסו עולים חדשים ובשנת 1948 הוכרז היישוב העירוני תל חנן על שם חנן זלינגר שנפל בפעולת "ההגנה" בכפר. משנת 1952 תל חנן היא שכונה בתחום שיפוטה של נשר. (ויקיפדיה)
מתוך: סבא יוסף דוד יגר מספר