מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אש לילה
א"ש (=אימוני שדה) הלילה מהווה חוויה משמעותית ומרגשת מאוד עבור החניכים בשל היותו ייחודי ומאתגר - הוא מתקיים בשעות החושך ומשלב אלמנטים של פחד ומסתורין.
מתוך: את רוב שעות הפנאי "בילינו" ברחוב
אשדוד
אַשְׁדּוֹד היא עיר במחוז הדרום והשישית בגודל אוכלוסייתה בישראל. נוסדה כמועצה מקומית ב-1956 והוכרזה כעיר ב-1968. העיר שוכנת לחופו של הים התיכון במישור החוף הדרומי, מדרום ליבנה, מצפון לאשקלון וממערב לגן-יבנה. בשטחה זורם נחל לכיש. ויקיפדיה
מתוך: חצי צברית
אשדוד ים
אַשְׁדּוֹד יָם הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל. שרידיה נמצאים באתר הארכאולוגי בחוף הים הדרומי של העיר אשדוד המודרנית (מתוך ויקיפדיה)
מתוך: המורה הראשונה באשדוד
אשדוד ים
שמה המקורי של אשדוד. ראש העיר הראשון, רוברט חיים, החליט לשנות את שמה ל"אשדוד" בגלל הדימיון ל"שדות ים"
מתוך: ראש העיר הראשון של אשדוד
אשדוד ים
אַשְׁדּוֹד יָם הייתה עיר נמל לחוף הים התיכון, שייסודה בתקופת הברזל. שרידיה נמצאים באתר הארכאולוגי בחוף הים הדרומי של העיר אשדוד המודרנית. האתר מצוי כ-5 ק"מ צפונית לתל אשדוד, התל של אשדוד היבשתית (azotos mesogeios) - אחת מחמש ערי פלשתים. בין שתי ערים אלה, היה קשר של עיר יבשתית ועיר הנמל שלה, וההיסטוריה שלהן הייתה שלובה זו בזו לאורך מאות שנים.
מתוך: יוסף אביטן – סגן ראש עריית אשדוד – חלק ב
אשדות יעקב
אשדות יעקב הוא קיבוץ בעמק הירדן, שהתפלג לשניים בעת הפילוג בקיבוץ המאוחד.בעקבות המעבר קיבל הקיבוץ בשנת 1938 את שמו החדש, אשדות יעקב: "אשדות" - על-שם אשדות הירמוך הסמוכים, "יעקב" על-שם יעקב (ג'יימס) דה רוטשילד, בעל האדמות של אשדות יעקב לפני שהועברו לקרן קיימת לישראל.
מתוך: הפגזים נופלים – סיפור מהילדות
אשדות יעקב
אשדות יעקב איחוד הוא קיבוץ בעמק הירדן, במרחק של 5 ק"מ דרומית לכנרת, בסמוך לגבול עם ירדן.הקיבוץ התפלג לשניים.
מתוך: ילדות באשדות יעקב
אשהמאסט
מאכל אורז מבושל עם ירק וגבינות ובצל מטוגן מעליו
מתוך: פסח בפרס
אשוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אַוּשְׁוִויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. (ויקיפדיה)
מתוך: המסע הארוך של סבתא פרידה לישראל
אשלגן גופרתי
יש תנורים, מחממים את התנורים עם מזוט. בתוך התנור יש בוחש שמסתובב ומלמעלה יש חור להכנסת אשלג וחור שני להכנסת חומצה גופרתית. זה מתערבב ומתבשל, המוצק יוצא החוצה זה נקרא אשלגן גופרתי זה דשן לחקלאות והגזים שמתהווים מהחום נספג למיכלים. עם תוספת מים וזה חומצת מלח משתמשים בה לתעשייה ולמזון
מתוך: בלי מים ובלי חשמל