מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

אשמת שווא
כלפי היהודים, הם הסיפורים שסיפרו עליהם כדי לעורר אנטישמיות. אשמת השווא העיקרית והראשונה היא שהיהודים הרגו את ישו כי מצאו אותו אשם ומסרו אותו לרומאים. בזמן של ישו שלטו בארץ רומאים (האימפריה הרומית), ליהודים היה בית משפט שקראו לו הסנהדרין. ישו ייסד כת שממנה הגיעה בהמשך הנצרות, ואנשים ראו בו את המשיח. הסנהדרין מצאו אותו אשם בבגידה בדת היהודית ומסרו אותו לרומאים, שצלבו אותו . כך, הנוצרים הטילו על העם היהודי את אשמת הריגת ישו . אשמה זו, עוברת מדור לדור עד היום הזה . וזו אחד הסיבות הבסיסיות של האנטישמיות, שגרמה לסבל שעברו היהודים 2000 שנה בגולה. יש לציין שהאפיפיורים האחרונים הסירו את האשמה הזאת מהעם היהודי.
מתוך: נס משפחתי
אשקובית
אשקובית או אשדר-קוביות, הוא מבנה מגורים, שמורכב מקוביות בטון גדולות שנוצרו במפעל הבטון של חברת אשדר באשקלון. האשקוביות נפוצות בשיכונים שנבנו על ידי משרד השיכון בשנות ה-80 של המאה ה-20. שיטת הבנייה המודולרית איפשרה בניית שכונות גדולות בפרקי זמן קצרים ולכן הייתה פופולרית במיוחד ביהודה ושומרון.
מתוך: הרפתקאות חיינו משיקגו למצפה נטופה
אשקובית
אשקובית או אשדר-קוביות, הוא מבנה מגורים, שמורכב מקוביות בטון גדולות שנוצרו במפעל הבטון של חברת אשדר באשקלון. האשקוביות נפוצות בשיכונים שנבנו על ידי משרד השיכון בשנות ה-80 של המאה ה-20. שיטת הבנייה המודולרית איפשרה בניית שכונות גדולות בפרקי זמן קצרים ולכן הייתה פופולרית במיוחד ביהודה ושומרון. ברוב היישובים השכונות הראשונות נקראו מאוחר יותר בשם "שכונת האשקוביות". איכות המבנים טובה יחסית ורבים מהם בשימוש עד היום. (ויקיפדיה)
מתוך: דוד ואיריס אושינסקי מקימים את רקפת
אשר אוחנה
אשר אוחנה (נולד ב-1945 במרוקו), לשעבר שר הדתות וגזבר ומנכ"ל מפלגת ש"ס. ב-7 במרץ 2001 מונה לשר הדתות מטעם ש"ס בממשלה ה-29, ממשלת האחדות בראשותו של אריאל שרון, אך לא כיהן כחבר הכנסת. ב-28 בפברואר 2003 סיים את תפקידו כשר עם כינונה של ממשלה חדשה, שבה פורק המשרד לענייני דתות. ויקיפדיה
מתוך: סבי אשר אוחנה שר הדתות
אשרת כניסה לארץ
1.עלייה בלתי לגאלית, כלומר לעבור את הגבול מסוריה ולבנון בסתר כמובן. 2.עלייה עם "סרטיפיקה" (כך קראו למסמך) שהאנגלים הקציבו לסוכנות היהודית. 3.העברה של סכום גדול מאוד של לירות סטרלינג לבנק אנגלו-פלסטינה.
מתוך: תמיד יש תקווה
אשרת עליה
סרטיפיקט (מאנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. רישיון העלייה חולק על פי מכסות שנקבעו על ידי הבריטים במשא ומתן בינם לבין ההנהלה הציונית, בהסתמך על תקנות הספר הלבן הראשון.
מתוך: משפט אייכמן בעיני ילדה בת אחת עשרה