מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתכנית הקשר הרב דורי

א"ש לילה
אימוני שדה ליליים . זו פעילות לילה קבוצתית הנהוגה בתנועות הנוער, משלבת אלמנטים של פחד ומסתורין, מעבר מכשולים והרפתקאות בלילה. המטרה לאתגר ולגבש את הקבוצה, לתת תחושה של פעילות צבאית בלילה.
מתוך: ילדות במושב עין עירון
א"ש לילה
א"ש (=אימוני שדה) הלילה פעילות ייחודית ומאתגרת המתקיימת בשעות החושך
מתוך: הילדות של סבתא
אֲחִיהוּד
הוא מושב עובדים בגליל המערבי, הממוקם במרחק של כ-9 ק"מ מזרחית לעכו. נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מתימן. משתייך לתנועת המושבים ונכלל במועצה האזורית מטה אשר. מושב אחיהוד הוא בעל צביון דתי (לאומי) אולם מתגוררים ביישוב תושבים אשר אינם דתיים.
מתוך: מתימן לבית חב"ד ברחובות
אֲרָמִית
שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו. בעת העתיקה הייתה הארמית שפה רווחת במזרח התיכון ובמרכז אסיה, ובעיקר בארץ ישראל, בסוריה, באשור, בבבל, ובממלכת פרס. הארמית הייתה שפת הדיבור של ארץ ישראל, סוריה ומסופוטמיה. עולי בבל בתקופת בית שני הביאו אתם לארץ ישראל את השפה הזו, שהייתה אז השפה הרווחת של האימפריה הפרסית. הארמית שימשה גם בכתבי קודש יהודיים. (ויקיפדיה)
מתוך: מאירן לארץ ישראל
אִבְּראהים אל-אוול
אִבְּראהים אל-אוול הייתה משחתת ששירתה בשלושה חילות ים באמצע המאה העשרים, תחת ארבעה שמות שונים. אבראהים אל-אוול הוא שמה השלישי של המשחתת, ששירתה בחיל הים הישראלי תחת השם אח"י חיפה (ק-38). אניית קרב זו הייתה במקורה משחתת בריטית, מדגם Hunt, אשר שירתה במלחמת העולם השנייה בצי המלכותי הבריטי ונקראה בו "(‏HMS Mendip (L60" (אנגלית: אה"מ מנדיפ, שם מקום באנגליה). בהמשך היא נמסרה לחיל הים המצרי ונקראה בו תחילה "מוחמד אל-כביר" (ערבית: מוחמד הגדול). מאוחר יותר, שונה שמה לאבראהים אל-אוול, על-שם אבראהים פאשא המפקד המצרי בנו של מוחמד עלי (שליט מצרים). במלחמת סיני נשלחה המשחתת להפגיז יעדים בחיפה ונכנעה לאחר שהותקפה על ידי חיל הים וחיל האוויר הישראלי. אבראהים אל-אוול הוכשרה לשימוש בחיל הים ונקראה אח"י חיפה על שם העיר אותה הפגיזה. כמו כן הונפק לה מספר הצי "ק-38". ויקיפדיה
מתוך: היסטוריה המשפחתית המפוארת שזורה עם ההיסטוריה המפוארת של עם ישראל
אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָׂמֵחַ בְּחֵלֶקוֹ
שהאדם שמח במה שהשיג שמח בחלקו, ואיננו מצטער כל היום על חצי הכוס הריקה שהייתה יכולה להיות לו ושאין לו הוא עשיר באמת. כי איננו החמדן והרודף אחר המותרות ואת שאין לו, ומצד שני איננו האדיש וחסר יחס כלפי הרכוש מתוך התייאשות מההשגיות. חז"ל בהגדרה מטאפורית-פילוסופית הגדירו את העושר במובן קרוב יותר למושג אושר, וקבעו: "איזהו עשיר? – השמח בחלקו" (פרקי אבות, ד', א).
מתוך: איזהו העשיר השמח בחלקו – הינו מאד שמחים בחלקינו
אֶסְפָהָאן
אֶסְפָהָאן או איספהאן (בפרסית: ??????, להאזנה) היא העיר השלישית בגודלה באיראן (אחרי טהראן ומשהד), ושוכנת במחוז הקרוי על שמה, כ-340 קילומטר דרומית לבירה טהראן. בעיר חיים יותר מ-1.5 מיליון תושבים (נכון לשנת 2007). העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה.
מתוך: מכתב לאבי היקר
אֶסְפָהָאן
אֶסְפָהָאן או איספהאן (בפרסית: ??????, להאזנה) היא העיר השלישית בגודלה באיראן (אחרי טהראן ומשהד), ושוכנת במחוז הקרוי על שמה, כ-340 קילומטר דרומית לבירה טהראן. בעיר חיים יותר מ-1.5 מיליון תושבים (נכון לשנת 2007). העיר משמשת כמרכז תיירותי חשוב במדינה.
מתוך: בגיל 20 התגייס סבא לצבא הפרסי
אֶתְנוֹגְרַפְיָה
תיאור איכותי של תופעות בחברה האנושית, על-סמך עבודת שדה. אתנוגרפיה היא שיטת מחקר הוליסטית המחזיקה בדעה כי מרכיביה של מערכת, בהכרח אינם יכולים להיות מובנים באופן מלא ומדויק כאשר הם מוצגים ונחקרים באופן בלתי-תלוי האחד בשני. לסוגה יש מקורות היסטוריים כמו-גם פורמליים, ביומני-מסע ובדוחות משרד קולוניאליים. (ויקיפדיה)
מתוך: המוזיאון ליהודי גיאורגיה
אַ ײִדישע מאַמע
אַ ײִדישע מאַמע (קרי: "אַ יִידִישֶה מַאמֶה"; ביידיש: 'אמא יהודייה') הוא שיר יידי שנכתב והולחן בארצות הברית על ידי המשורר היהודי-אמריקאי ג'ק ילן (Yellen). השיר, במנגינתו של לב פּולק (Lew Pollack), התפרסם כוודוויל החל משנת 1925 על ידי האמנים בל בייקר וסופי טאקר ומאוחר יותר על ידי האחיות ברי.
מתוך: סבתא יהודית והנכדים יובל ולירון
אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
החוֹגֵר (מי שחוגר את חרבו כדי לצאת למלחמה), אינו צריך להתפאר כמו המְפַתֵּחַ (זה שפותח את החגורה לאחר שניצח במלחמה). כלומר אדם אינו צריך להתפאר לפני המעשה כאילו כבר הצליח בו.
מתוך: בגיל שלוש חליתי במחלת ה"פוליו"
אַלעִֹשְק מַא יִֹשתִּי חֲלַא / וַלגּוּע מַא יִֹשתִּי סְלַא:
האהבה אינה צריכה יופי, וְהָרָעָב אינו צריך שמחה. האהבה בין השניים אינה מבוססת על יופי בלבד אלא היא נובעת מרגשות ותחושות, מקשרים נפשיים ורוחניים
מתוך: סבתי ימימה שרעבי
אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד
אַנְדָה עמיר-פּינְקֶרְפֶלְד (26 ביוני 1902, ריישא, גליציה – 27 במרץ 1981, כ"א באדר ב' תשמ"א, תל אביב) הייתה משוררת וסופרת ילדים ישראלית. בין שירי הילדים המפורסמים שלה: כושי כלב קט, האנקור, תרנגול אני והקיפוד. בתקופת העלייה השלישית, עלתה לארץ ישראל יחד עם חבריה בתנועת הנוער "השומר הצעיר", ועבדה בשומרון. לאחר תקופה קצרה שבה לפולין,
מתוך: הצלת ילדים יהודיים ממנזרים בפולין
אַנְטִישֵׁמִיּוּת
מונח פופולרי לתיאור שנאת יהודים. הפירוש המילולי של המונח הוא "נגד השֵמִיִים", דהיינו שנאת כל בני הגזע השֵּׁמִי, אשר עמם נמנים בין היתר היהודים והערבים (על שמו של שם בן נח, על פי ההיסטוריוגרפיה המקראית). בפועל, המושג אנטישמיות משמש לציון שנאת יהודים בלבד, והוא מעולם לא שימש לציון שנאה כלפי עמים שמיים אחרים.
מתוך: תחביביה של חביבה