קורות משפחה בארץ ישראל
זכרונות ילדות בילדותי הייתה לי חברה בשם יפה שאיתה עד היום אנחנו בקשרים טובים. היא גרה קרוב אליי. משחקי הילדות היו קלאס, חבל, גומי, גוגואים, מחבואים, תופסת. בשעות הפנאי קראתי…
שיטת ׳עשה זאת בעצמך׳: דני אדר בונה עפיפונים עוד מילדות
שמי דני, גדלתי בקבוצת השרון, לא רחוק מפה. היום זה בשטח של קיבוץ רמת דוד. לא היה אז הרבה כסף לקנות צעצועים מוכנים וההורים השתדלו לעשות צעצועים בעצמם. למשל אבא…
היו ימים
הילדות בקדימה הייתה ילדות נפלאה, כל הילדים היו מלוכדים. היינו משחקים ביחד בגולות, גוגויים קלס, חבל, גומי, מחבואים, סימני דרך ועוד... גם היה בבית של סבתא חמור עם עגלה, כבשים, תרנגולות, כלבים,…
משואה לגבורה - סבתא רבתא שורדת את השואה ומקימה משפחה
פרולוג ... פתח דבר סיפור על אהבה ועצב הסיפור שלנו (של מיכאל ושלי) מתחיל דווקא בקטע עצוב. כי לפני עשר שנים וחצי בערך, כשמיכאל היה תינוק בן חצי שנה, זו…
איך סבא וסבתא נפגשו
אבא שלי נפטר כשהייתי בת 12 ומאז שהוא נפטר לא חגגתי ימי הולדת, הייתי עצובה מדי. בגיל 17 אמא שלי וחברות שלי החליטו לערוך לי מסיבת יום הולדת. וכך הכל…
ילדותה של מלכה ועלייתה לארץ
קראו לי מלכה על שם סבתא שלי מצד אבא. ברומניה קראו לי מלינה. בגלל האנטישמיות שם, לא נתנו שמות עבריים לילדים. נולדתי ברומניה בשנת 1953 בעיירה בורשה, שם אבא שלי…
אני ישראלית
שמי הוא נירה שמש. הוריי קראו לי בשם זה משום שדודי יצחק שמש ז"ל ביקש מהוריי שיקראו לילדיהם בשמות עבריים. השם נירה לקוח מהשם ניר: תלם, שדה חרוש. נולדתי ב'עמארה',…
עבודה קשה פותרת בעיות
שמי תמרה, לזכר סבתא טאובה מצד אבא. נולדתי בלייפציג בגרמניה (מפה) זיכרונותיי הם מינימליים, כי הצלחנו לצאת מגרמניה כשהייתי בת ארבע, הרוב מבוסס על דברי הוריי. גרנו בדירת שלושה חדרי שינה…
שגית סוגרת מעגל כשנולד בנה בכורה במקום שהיא נולדה
שמי שגית, אני אימא של אברהם, נולדתי בישראל בחיפה. בילדותי היה לנו בית גדול בן חמישה חדרים שהייתה בו שמחה רבה וחצר גדולה במיוחד. שם ההורים שלי: ינאי ואסתר אלכסרי. שמות…
העלייה לארץ והאהבה הראשונה והאחרונה שלי
קוראים לי ליובה זילברפרב ואני בת 74 אולם ניראת הרבה יותר צעירה ... סתם סתם בגילנו היום אוהבים כמה שיותר לקצר את הגיל. אז היום אשמח לספר את סיפורי הפשוט אך…
חברות שהחלה במועדון חברים
שמי אתי יהב ואני סבתא ל-10 נכדים, מגיל שנה וחצי ועד גיל 21 וחצי שנים. עליתי ממצרים בשנת 1957 לישראל דרך אתונה מאחר ולא הייתה אפשרות להגיע ישירות לישראל. שהינו באתונה…
כנכדה מיוחדת ומועצמת בעיני סבתי
הזמנים חולפים והשנים עוברות, השורשים מתחזקים ואיתם קמים דורות, אך אנשים אהובים אינם עוד איתנו, תמונות... חפצים... זיכרונות הם מה שהשאירו לנו... הם הלכו והכאב שוכן בלב האהבה האמיתית שלה זכיתי, השוכנת לצד הכאב היא זו…